היי.
אני בצבא רק חודשיים. לא מזמן הגיעו לבסיס שלנו תפקידנים נוספים. אחת מהן מהעיר שלי. היא דיברה איתי בטלפון לפני שהגיעה ושאלה אותי שאלות ודי נדלקתי עליה כבר מההתחלה. היא ממש בטעם שלי, וגם גרה בעיר שלי. וזה מה שחשוב לי בבת הזוג. הקשר האחרון שלי היה לפני שלושה חודשים, והחלטתי שמגיע לי חברה. רצינית, יפה, בטעם שלי. הבעיה היא ש...
אני אדם חייכן ושמח, טוב לב, אינטליגנטי, נעים, חברותי. עם זאת, חסר ביטחון עצמי בכל מה שקשור לזוגיות ודייטינג. אומרים לי מדי פעם שאני נראה טוב וחתיך. אבל האמת, רק מידידות. אני יכול להיכנס לחדר כושר לדוגמה, ולומר לעצמי "כל הבנות פה חושבות שאתה חתיך". מעיין שכנועים עצמיים כאלה ש"כאילו" בונים לי את הביטחון. בפועל - לא זז מטר אליהן. פחד מסירוב, פחד מדחייה, מהרגשת כישלון.
ועוד במיוחד בצבא. היא בשנתיים הקרובות אצלי בבסיס. בסיס סגור. כל פעם שאראה אותה, תיווצר אי נעימות אם יהיה סירוב מצדה. זה עוד משהו שמקפיא אותי במקום. היא רק הגיעה אז בקושי אנחנו מדברים, אבל אני רוצה להתקרב אליה, כדי שאוכל לעשות מעשה ולהציע לה לצאת בסופ"ש. את המספר שלה כבר יש לי.
אני לא הורס את הבריאות בכל הקשור לחיצוניות, ואני גם לא מסוג האנשים שראיתי בפייסבוק שלה - צופים, מסיבות. נושאי העניין שלנו די שונים. אני גם לא "גבר גבר" מניאק שיתייחס אליה לא יפה והיא תחזור אליו על ארבע, כמו שאני רואה בכל הסיפורים והשאלות כאן באתר..
אני כן מאמין בתוכי שיש לי סיכוי איתה, אבל אני כל הזמן קופא במעשים שלי.
איך אני מביא את הסיכוי הזה להתממש בסבירות הגבוהה ביותר, על סמך מה שסיפרתי?
איך מתגברים על אי-הנוחות הזאת, הפחד הזה שמשתק אותך?
החוסר ביטחון הזה בעצמך, שמישהי כמוה תסכים לצאת איתי?
תודה לכם ! :)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות