יש לי הפרעת אכילה סלקטיבית, שעד לא מזמן לא הוותה מכשול או הפריעה לי. אני מילדות לא אוכלת ירקות, או מאכלים מורכבים, בחיים לא אכלתי בשר משום שזה הגעיל אותי (כיום אני צמחונית מתוך עיקרון), בנוסף לכל זה, אני אלרגית לבייצים (אלרגיה קשה) אפשר לומר שאני חצי טבעונית, כי חלב אני אוכלת. בזמן האחרון אני נתקלת בהמון מצבים בהם אני צריכה להתמודד איתה ואני לא ממש יודעת איך. יוצא לי להיתקל בה בשני מצבים עיקריים:
1 - כשאני באה לחברים אני מפחדת להשאר לארוחות, כי תמיד אני נתקלת במצבים לא נעימים בהם אני צריכה להסביר מה אני אוכלת (ואני לא יודעת מה להגיד, יותר קל לי להגיד מה אני לא אוכלת, וזה תמיד נורא מביך כי אני יוצאת ילדה קטנה).
את האלרגיה כולם מקבלים בהבנה, ועל השאלות עליה אין לי גם בעיה לענות, אבל על ההערות שתמיד מגיעות כמו "תראי איזה רזה את, את חייבת לאכול משהו", "מה אז את לא אוכלת כלום", "למה את לא טבעונית וזהו, זה יעשה לכולם חיים קלים יותר", אין לי מה להגיד.
2 - אני עוברת בשנה הבאה לפנימיה (מבחירה, כדי ללמוד), ובפעמים שכבר הייתי שם (ישנתי שם כבר בערך 15 לילות בחיים), מה שאומר שכבר אכלתי שם כמה ארוחות (יש שם 6 ארוחות ביום ליתר דיוק, אז די הרבה). כשהייתי שם חייתי בערך על לחם לבן ומעדן קרלו כי לא מצאתי משהו אחר לאכול. יום אחד היה צ'יפס אז אכלתי צ'יפס, אבל זה היה הגיוון הכי גדול שהיה לי שם. אם אני הולכת עכשיו לחיות ככה 3 שנים, אז או שאני אצא משם ממש רזה או ממש שמנה, ולא באלי על אף אחד מהמצבים האלה.
בקשר למצב הראשון, איך להגיב לשאלות/הערות? אני באמת לא מצליחה אף פעם לתת תשובה רצינית או אמיתית.
בקשר למצב השני, טוב זה ברור... מה אני אמורה לעשות? אני כן רוצה לצאת מזה אבל זה יותר קשה ממה שזה נשמע...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות