היי אז עברתי המון דברים קשים בחיים ביסודי לא היו לי חברים רק חברה אחת וכל הזמן שפטו אותי ואת המשפחה שלי והייתה לי הפרעת קשב וריכוז ענקית כי סבא שלי נפטר וגם לא הייתי תלמידה שממש מקשיבה ומשקיעה והיו שופטים אותי על הלימודים ולא רצו להיות חברים שלי בגלל שלא הייתי חכמה או יפה לדעתם אז עשיתי דיאטה כן נשמע משוגע כיתה ו' שקלתי 40 ורציתי עוד..ואז כבר עליתי לחטיבה והשמנתי גם שם היה אותו הדבר אז השתנתי שיניתי את עצמי ולא הסתדרתי עם אנשים תמיד חשבתי ששופטים אותי אבל היו לי כמה חברות אבל גם זה היה בצביעות ואז בגיל 14 הוטרדתי מינית ואז בכלל לא יכולתי ללמוד ונהייתי בולימית לתקופה והיו לי והייתה לי חברה שתמכה בי ולא הערכתי אותה הלכתי עם חברה אחרת ששנאה אותה ובדרך נשארתי לבד ואז נכנסתי לתיכון חדש שנה ראשונה טובה מצאתי חברות ידידים והכל והכל היה נראה אחרת והייתי שמחה עד ששוב מישהו שפט אותי ונכנסתי שוב לנושא של הפרעות אכילה..ועברה שנה ואבא שלי נפטר הוא היה הבנאדם הכי קרוב אליי. לא יכולתי רציתי לעשות כל יום ספורט ולמות מזה.אבל הפסקתי ראיתי שאמא שלי סובלת שהיא רואה אותי כל יום נעלמת לה..ואני גם מפחדת אני רבה עם אנשים מאבדת חברים בגלל המחלה הארורה הרופא שלי אומר שאני בדיכאון אבל זה לא נראה כי אני עדיין לפעמים מחייכת אני לא יודעת לפעמים למה אני קמה אולי זה בשביל האנשים שעדיין איתי. והתחלתי לקרוא ספרים ולהתעסק בזה הבעיה שיש לי מחשבות רעות ואני לא יודעת אך להוציא אותם..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות