לפני כמה ימים עבדתי בבית הספר שלי והבן של המזכירה שעולה לכיתה ג' החליט לגעת לי בתחת, ישר הגבתי בצורה הכי חמורה שיש ואמרתי לו שפעם הבאה הוא יקבל אחת לפרצוף.
אחרי זה בגלל שזה הכביד עלי , סיפרתי לידיד מאוד טוב שלי רון (שם בדוי) והוא פשוט התפקע מצחוק, אני לא מבינה מה מצחיק בזה ??!! התעצבנתי עליו, ולמרות שהוא ביקש סליחה אני עדין פגועה.
אתמול סיפרתי לידיד שלי אחר רועי (שם בדוי) שאני כועסת על רון כי אחרי שעברתי הטרדה מינית הוא צחק, רועי שאל מי הטריד אותי מינית וכשאמרתי שזה ילד בכיתה ג' , גם רועי צחק לי מול הפרצוף. הייתי עם הפרצוף הכי רציני שלי ולקחתי את זה ברצינות.
אני ממש לא רוצה לדבר עם אף אחד מהם, אבל הם ידידים ממש טובים שלי... ואין לי יותר מידי כאלה.
עם זאת רועי לא חש צורך לבקש סליחה ורון אמר שאני נתפלת עליו והוא לא ידע שאני רצינית כול כך.
מה שכאב לי זאת לא ההטרדה, אלא התגובה של ידידים שלי ..
הרגשתי צורך לפרוק.. מה אתם היתם עושים? אני לא מסוגלת להסתכל עליהם , פשוט הבחיל אותי באיזו בושה הם מזלזלים בי ופוגעים בי ונעליבים אותי במקום לתמוך.. כנראה בגלל הגיל של המטריד , שבעיני לא אומר כלום.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות