אני בת 21 .. יש בי את הצד המתבודד , הצד הזה שאוהב להיות לבד אבל הלבד הזה מחרפן אותי ..
אף פעם לא הייתה לי מערכת יחסים ששרדה יותר מחודש .. אני יכולה לספור על יד אחת את כמות החברים שלי ולא להשתמש בכל האצבעות , כלפי חוץ אני נראית בחורה כיפית וספונטנית וחייכנית וגם אני נראית טוב אז זה מושך אנשים , אבל בסופו של יום .. אני שוכבת במיטה ומרגישה הכי לבד בעולם .
לאחרונה יש נתק ביני לבין החברה שפעם הייתה הכי טובה שלי .. חברת ילדות שלאט לאט התרחקנו וזה הגיע למצב שאני לא מרגישה צורך להיות בקרבתה בכלל .
אני בונה כרגע עסק פרטי שדורש ממני הרבה זמן ובמקום שהיא תפרגן לי היא מקנאה ואומרת לי שהעסק ״שינה״ אותי ..
סופי שבוע אני נזרקת במיטה ולא יוצאת ..
לאט לאט אני מגלה את הפרצופים האמיתיים של החברים שלי וזה כואב לי .. אלה אנשים שאני הייתי עושה הכל בשבילם , וכנראה שזה לא הדדי , לא לכולם יש לב טוב כמוני .. במערכות יחסים אני בכלל לא מדברת כי אני לא יודעת מה זו מערכת יחסים .. הרבה גברים מתחילים איתי אבל יש בי מין חומה שאני לא מצליחה לשבור ואף אחד אחר לא מנסה לשבור אותה .. בעקרון אני מרגישה אבודה ..
אם אין אני לי מי לי ? לאט לאט אני מתחילה להפנים את המשפט הזה אבל אני לא רוצה לקבל אותו . כי אני כן צריכה חיי חברה וכן צריכה את הבן זוג שיאהב אותי ויקבל את הפגמים שלי ..
אני מתחילה להבין שבסופו של דבר אנשים הם אינטרסנטים ותמיד מןכנים לקבל אבל לא לתת . אני מהסוג של האנשים שאוהבים לתת .. וכנראה שאני צריכה לשנות את זה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025