נחיל בזה שהיום התחיל בבכי מטורף בגלל דודתי . לא קל לשמוח בידיעה שהיא שוכבת מונשמת בבית חולים בגלל המחלה הארורה....
אני ממש חייבת לשתף מישהו שידע לעזור לי בבעיה שנקלעתי אלייה.
כל עיניין הירידה במשקל.... זה משהו שלקח לי שנה שלמה להשיג ובאמת הצלחתי!!!
לא האמנתי בעצמי אף פעם והשגת הירידה במשקל היתה ההוכחה שאני מסוגלת.
שאני צריכה להעריך את עצמי הרבה יותר!!!
אז הצלחתי. הצלחתי והשגתי את מבוקשי. הרגשתי בשמיים, הבטחון עלה, המודעות העצמית והערך העצמי עלו. זה ככ כיף להצליח במשהו שבחים לא האמנת שתצליח.
התחושת סיפוק הזו....
היום ... אחרי השחרור מצה"ל ותקופה דיי מבלבלת שעוברת עלי...
אני חוזרת את כל הצעדים אחורה. הורסת במו ידיי את מה שהשגתי.
תחושות האשמה, הכישלון והאכזבה הן בלתי נסבלות.
אני לא יודעת איך להתמודד עם התופעה הזו.
שיתפתי את בן זוגי בזה היום. לא היה לו משהו חכם ככ להגיד לי....
אני מאבדת את זה, אני מאבדת סבלנות לאנשים,, אני נכנסת לבועה של דכאון.
היתי אצל פסיכולגית וגם תזונאית.. לא ככ עזר.....
אני פשוט מרגישה שאני חייבת לפרוק למישהו שידע מה להגיד לי.
מישהו שיעזור לי לצאת מיזה ויתמוך בי.
ואני פשוט לא יודעת למי לפנות... איך מתמודדים עם זה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות