אני מוצאת את עצמי קמה בלי חשק לחיות. אני מסתירה הכל דרך חיוך ונותנת לאחרים להרגיש שאני בסדר אבל אני פשוט מרוסקת מבפנים. אין לי כוח לקום מהמיטה, לא באלי ללכת לעבודה או להיפגש עם חברים או בכלל לצאת מהבית. יש ימים שאני שמחה על מה שיש לי כי אני רואה או שומעת על אנשים שלא היה להם מזל בחיים אבל ברוב הימים פשוט באלי לברוח, למות ולהתחיל מחדש בתור בן אדם אחר. בעבר ניסיתי להתאבד 3 פעמים, פעמיים בגלל חרם שעשו עליי בבי"ס ופעם אחת בגלל הצבא. אבל אני משוחררת וחשבתי שיהיה לי יותר קל כשאין לי מסגרת שאני חייבת ללכת אליה אבל עם הזמן זה נעשה יותר ויותר קשה. מיום ליום הדיכאון שלי מחריף ומיום ליום פשוט באלי לשים לזה סוף. אין לי אף אחד לדבר איתו על זה, אין לי אף אחד לדבר איתו בכללי. אני מרגישה שהמשפחה שלי מעדיפה את אחי כי הוא יותר מצליח ויותר חכם ויותר הכל..... ואני רואה את זה! כל יום! כמו בערב חג, שאיתו דיברו וצחקו ושאלו כל מני שאלות ואני הייתי בצד מסתכלת.... או כשאמא שלי מגנה עליו..... כשהוא הולך לצבא פתאום היא מרחמת עליו כשהוא צריך לקום ב5 וחצי.... אבל כשאני הייתי בצבא היא רק הייתה מאושרת שהייתי הולכת... אף פעם לא שמעתי אותה אומרת וואי מסכנה שהיא צריכה לקום בשעות כאלה... והייתי קמה בסביבות 4......... ב5 וחצי כבר הייתי בדרך לבסיס. פשוט באלי לסיים את המועדפת שאני עושה עכשיו ולברוח לחו"ל ולפתוח דף חדש. לא אכפת לי כמה זה יהיה קשה רק רוצה לשכוח מהמשפחה שלי.... מכל הסבל הזה...... בשביל מה נולדתי? בשביל לסבול ולהגיד כל יום חבל שאני לא מתה או שאני רוצה להתאבד?
אני מותשת.... לא חושבת שאני אחזיק מעמד עוד הרבה זמן.....
תודה מראש למי שקרא ולמי שמגיב
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025