איכשהו הגעתי לרשום כאן כי אני כבר מרגישה ממש אבודה..אני בערך כבר חמישה חודשים מרגישה ממש תקועה עם החיים שלי .. כלום לא מתקדם .. אני לא מוצאת כיוון, מרגישה שהכל גדול עלי ..פוחדת לנסות דברים חדשים ומרגישה שכולם הרבה יותר טובים ממני ושאין לי בכלל מה להציע. זה הכניס אותי לדיכאונות, מצאתי את עצמי מרחיקה ממני את כולם , העדפתי כל הזמן לשבת בבית ולהתסגר בחדר , התביישתי לדבר עם אנשים בגילי כי לכולם סביבי יש כיוון וכל אחד יודע מה הוא רוצה מעצמו , בחיים לא הרגשתי במצב נפשי כזה, כל השנים האלה הייתי בן אדם מאוד חברותי שתמיד מוקף סביבו באנשים ואוהבת לצאת ואוהבת להכיר אנשים , אבל בשלב הזה שאני נמצאת בו איבדתי את הטעם בלצאת, להכיר..
המון פעמים שישבתי במיטה בדיכאון גם חשבתי על לשים סוף לחיים.. שזה קיצוני ביותר ואני יודעת את זה .. אבל אני כאילו יודעת שמשהו לא בסדר ואני אומרת לעצמי קומי ותנסי לשנות את זה ואני לא מצליחה לקבל כוחות בשביל זה.. מה עושים במצב כזה?
אגב במשפחה שלי בכלל לא יודעים שעובר עלי משבר כזה והם לא מקלים עלי בעניין כי כל הזמן שואלים שאלות .. מה עם החיים שלך אןלי תלכי ללמןד משהו תמצאי כבר עבודה נורמלית..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות