התחתנתי לפני כ-14 שנה. אני מגיעה מהמשפחה בעלת השכלה גבוהה. בעלי הוא מהמשפחה הרבה יותר פשוטה, אף פעם לא למד בשום מקום. הוא לא טיפש אבל אף פעם לא קורא ספרים, לא יודע שפות. אבל הוא בן אדם טוב מאוד, יש לו לב טוב והוא גם אוהב אותי. תמיד חשבתי שהוא קיבל יותר ממה שאני קיבלתי בחיים. הכוונה שהוא קיבל אישה חכמה, יפה, בעלת השכלה גבוהה ויש לי הרבה מה לתרום. אין לי הרבה מה לדבר איתו, אין לי נושאים משותפים איתו. אומנם יש לנו ילד משותף. ניסיתי כמה פעמים לקום וללכת, לעזוב בכלל. אבל אין לי הסבר הגיוני למה לא עשיתי את זה. בשלב כלשהו התחלתי לבגוד בו. לא חיפשתי קשר פיזי. היה לי חשוב שיהיה מישהו לידי לדבר, לשתף אותו בבעיות ובספקות שלי. אף פעם לא עלה בדעתי שגם בעלי עלול לבגוד בי. עד שלא תפסתי אותו. זרקתי אותו מהבית. נורא נפגעתי למרות שבגדתי בו בעמצי. אני נורא רכושנית. לכן נפגעתי. לאחר זמן מה ניסינו להשלים. הוא חזר הביתה. אני הפסקתי כל קשר בצד, החלטתי להתחיל מחדש בלי שקרים. אבל שוב תפסתי אותו עם אותה האישה שהוא היה קודם איתה. למרות שהוא טוען שזה רק קשר של חברים ולא מעבר לזה. הוא נשבע שיותר זה לא יקרה ואני יותר לא מאמינה לו. לאף מילה שלו... כל הזמן חיה בחשדות. וגם שוב לא מצליחה לקום ולעזוב.... מה לעשות??
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות