היי לכולם , יצאתי עם מישהי חמישה חודשים , הכירו בנינו חברים משותפים , חייבת לציין שכשהכרתי אותו אמרתי לעצמי ״זה לא זה״ והוא לא משך אותי , לא עורר בי כלום , פשוט כלום...אבל נתתי לו צ׳אנס , והקטע הוא שבגלל שידעתי שזה לא זה , לא התרגשתי שהיינו יוצאים , לא הרגשתי שאני רוצה אותו רק בשבילי ,לא קינאתי לו ...לקחתי אותו כמישהו שאני מעבירה איתו את הזמן , (לבלות איתו היה כיף) והוא נראה שגם חשב כמוני , זאת אומרת נהנינו ביחד ולא יותר מזה ,(הוגדרנו והתנהגנו כחברים) אבל לא לקחנו את הקשר רציני .
ככה המשכנו חמישה חודשים ....
בחודש האחרון הוא חזר לצבא (חתם קבע לחודשיים)
ובחודש הזה פתאום הרגשתי משהו שונה , חשבתי עליו יותר , פתאום הפריע לי אם יהיו לידו בנות , בכיתי מגעגוע פעם אחת ...וכשהוא חזר ונפגשנו הרגשתי שוב שלמה ...והרגשתי שאני מקשרת אליו ....וזה היה מוזר , כי אני??? אני יתאהב בו ??? בחיים לא חשבתי שזה יכול לקרות !!!
נפרדנו ועכשיו אני עם תחושות אשם שלא מפסיקות של ״למה נתתי לו להיכנס לי ללב !!!״ יש לי מצפון .
אני בחורה שאוהבת שליטה והייתי בטוחה שאני שולטת בעצמי ואני לא יפתח רגשות ונכשלתי .... ! תמיד אמרתי לעצמי ״אני רק נהינית ״!!! ולא ציפיתי שזה יגיע לכאב?! במיוחד לא איתו ובגללו...
אני זאת שהתאהבתי ואני מאשימה את עצמי כי נותרתי פגועה ...
הייתי יכולה ״לשמור על עצמי״ ולשלוט ברגשות?
ובכלל מה אני צריכה ללמוד מזה ?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות