הי כולם,
בחודש האחרון אני יוצאת עם בחור פשוט מהמם.
החיבור האישיותי בנינו מעולה- אוהבים אותם דברים, צוחקים מאותן בדיחות וחושבים ממש אותו דבר.
גם הכימיה הפיזית ממש טובה ויש משיכה מינית גבוהה.
יש רק שתי בעיות קטנות.
הראשונה היא שאני בת 25 והוא בן 31.
מפחדת שהוא ירצה לקדם את הקשר בהמשך לכיוון נישואין ומיסוד, זמן שאני בכלל בשלב שממש רחוק מהמחשבה על חתונה ומיסוד חיי.
השנייה-
הכל טוב ויפה, הקשר זורם והחיבור מעולה, אבל אין לי ניצוצות או פרפרים או התרגשות כל שהיא, מהסוג של אהבה ראשונה.
לא כשאנחנו נפגשים ולא כשאנחנו מסתמסים או מדברים בטלפון... הכל על מי מנוחות, בנאלי, אין איזו התרגשות יתרה או טירוף ראשוני כזה. אין פרפרים בכלל.
כשאני משווה את הקשר שלי לשאר חברותיי, אני תמיד מגלה שאצלן הגבר הוא כל העולם, האוויר לנשימה, האחד ששינה להן את החיים מקצה לקצה, שהפיץ המון אור, שכל שיחה ממנו זו התרגשות חדשה, ושאר משפטי "האביר על הסוס הלבן"...
ואצלי זה ממש לא ככה.
שורה תחתונה- אני סופר מבולבלת. והוא יודע את זה.
מצד אחד הכי כייף לנו בעולם ביחד, מצד שני אני מרגישה שאולי עדיף שאחכה לאחד שכן ירטיט לי את הלב ואת הגוף בכל רמ"ח אבריי, ושלא "אתפשר" על קשר שנעדר פרפרים, התרגשות ומיליון ניצוצות. כי כן מקוננת בי התחושה שאולי "זה לא זה".
וכל זה במיוחד לאור העובדה שהוא ממש בעניין שלי ושאני ממש לא רוצה לפגוע בו.
ואולי בכלל אין דבר כזה "האחד" שיגיע יום אחד ואיתו הכל יהיה טירוף? אני רוצה להאמין שכן, אבל בנתיים לא הכרתי אותו...
לחכות או לא לחכות, זאת השאלה....
אשמח לכל עצה!
תודה!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות