זה קיר.
הכרתי מישהו לפני כחודשיים במסגרת הלימודים ואני מרגישה חיבור מיוחד איתו. אנחנו יוצאים אחרי הלימודים עם עוד כמה חברים אבל בד"כ אנחנו יושבים/הולכים יחד ומדברים בינינו במהלך היציאה. אני לא מפלרטטת איתו והוא לא מפלרטט איתי, ובכל זאת אני מרגישה כאילו יש איזשהו "ניצוץ".
יש לו חברה כ6 שנים ואני לא יודעת מה טיב היחסים שלהם, אני גם לא חושבת שזה תפקידי להחליט אם "לפרק" אותם או לא. אין לי רצון לקבל החלטות גדולות בחיים של אחרים ואני לא מאמינה שזה תפקידי.
מאידך, אנחנו לומדים יחד ונמשיך ללמוד יחד במשך שנתיים. יש כאן מייעצים שאוהבים לדבר במושגים של "בחורה זולה" כשמדובר במישהי שמעוניינת במישהו בזוגיות.
אני לא בחורה "זולה", אני בסה"כ בחורה שנהנית מחברתו של בחור וחושבת שיש שם פוטנציאל למשהו בעתיד על אף שהוא בזוגיות בהווה.
אני לא מפרקת משפחות, אין להם ילדים והם אפילו לא גרים יחד. כמו כן, זוגיות של כמה שנים לא מעידה על אהבה גדולה- הזוגיות הארוכה ביותר שלי היתה האומללה ביותר שלי ולכן אני לא ממהרת להחליט שהזוגיות שלו תמשך לנצח.
האם משהו באופן בו אני חושבת/ פועלת בעייתי לדעתכם? האם אתם חושבים שבמקרים כאלו צריך למחוק לחלוטין כל צל של תקווה? (אני חוזרת למקרה שזה לא היה ברור, אני לא מפלרטטת איתו ונוגעת בו ואין לי רצון שיבגוד בחברה שלו)
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025