אז כחה, האקסית שלי עזבה אותי ליפני שנה וחצי (אחריי תקופה של 5 שנים) בישביל בן אדם אחר וכן זזה היה ביגללי והדבר הזה היכה בצורה ממש קשה.
וכל התקופה הזאתי ניהייתי סגור לא יוצא הרבה וגם לא מדבר הרבה אם אנשים אחרים או מנסה להתחיל קשר חדש כי אני מגמם ואני נילחץ ליד אנשים ואז הגמגום עובר לטיקים של תווי הפנים שזה מונע מימני מלדבר ביכלל אם אנשים.
אני התחלתי לימודים ליפני 4 חודשים וכל הכיתה כבר התחברו היתגבשו ורק אני יושב מאחורה כמו עציץ ומתעלם בכח משאר הכיתה מפחד לגמגם וגם מפחד שאין לי על מה לדבר איתם.
ולא רק זה אלא גם שהחברים שלי עדיין בקשר אם האקסית שלי וכביכול הפמליה החדשה שלה, כך שיוצא שהיא לא תצא לי מהראש לעוד הרבה זמןץ
ומכל זה יוצא שאני מכניס תצמי לסוג של לימבו בכך שאני לא מדבר אם אנשים מפחד לגמגם וביגלל זה אני חושב שאני לא מעניין ואין לי על מה לדבר אם אף אחד ובגלל זה אני לא מנסה אפילו להציעה למישהי לצאת איתי (שלא לדבר על להכיר חברים חדשים) וזה גורם לי לחשוב שאני לבד ולהתחיל לחשוב ולהיתגעגע לאקסית שלי(שאני לא אלא רק לרעיון של ה"חברה" אני מיתגעגע).
וזה כל שבוע יושב לי בראש ואני לא מצליח לצאת מיזה ולא יודע מה לעשות אם עצמי כי אני לא בן אדם כזה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025