אז ככה אני עם עבר די בעייתי, החלפתי 3 בתי ספר ביסודי, ובחטיבה ובתיכון לא הסתדרתי עם כל אחד (למעשה, רק עם בודדים מאוד). לרוב המקומות שהגעתי הציקו לי, הקניטו אותי ולא ממש אהבו אותי ו/או קיבלו אותי למרות שהיה (ועדיין יש) לי המון מה להציע. אני כרגע חייל ועד כמה שהמסגרת הצבאית לא נוחה, היא עוזרת לי קצת לשכוח ממה שקרה לי בכל תקופת הנעורים והילדות (מרגיש בפעם הראשונה שאני באמת שייך). הבעיה היא שלא משנה מה אני עושה אני לא מצליח להמשיך הלאה, ותמיד נזכר בכל הדברים שקרו. אני מאמין שאותם אנשים כבר בגרו (הן פיזית והן שכלית) אבל אני מרגיש שבפנים הם עדיין לא סובלים אותי, בדרך כלל הגישה של "שיחשבו מה שבא להם עליהם" עוזרת לי אבל לא במקרה הזה. נכון לעכשיו לא התייעצתי על זה עם אף אחד כי אני חושב שלא יבינו את גודל הבעיה, אבל אני מרגיש שזה הולך ונהיה (לפחות בתחושה לי) יותר מציק. מה לעשות? (אשמח אם לא יהיו עצות כמו "זה קרה, זה כבר עבר, תתמודד אין מה לעשות" ודברים כאלה)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות