אהלן כאן אנונימי
השתחררתי לפני 5 חודשים מהצבא
לקראת השחרור חלמתי בגדול.. סמים מסיבות חברים חו"ל ומה לא.. בחור צעיר נורמלי בסך הכל (חוץ מזה שאני בתול בן 21. כן מה לעשות.) רגש תמיד היה המכשול שלי בגלל חסכים בילדות. לא משנה לא לזה התכנסנו כאן.
השתחררתי והופ מצאתי עבודה זמנית עבדתי חודשיים התפטרתי ועברתי לעבודה אחרת יותר "מסודרת". עובד עובד עובד לאן אני מתקדם מכאן?
המסלולים שאני רואה מסביבי פשוט מגעילים אותי. אין לי מילים אחרות
עבודה,טיול,לימודים,עבודה מסודרת אישה ילדים וכל החרא הזה.
זה באמת החיים? אני לא מרגיש רצון להמשיך בכלל. זה ממש מבאס אותי
לא ציפיתי שאחרי חצי שנה אני יגיע לגדולות אבל אני מסתכל סביב וזה מה שאני רואה.. בנאדם בן 21 שעובד עובד חוץ מכסף ששוכב בבנק לטיול עתידי אין לי הרבה.
העבודה שאני עובד בה כרגע מבאסת אותי.. ומה יש לי לעשות? להמשיך לעבוד למה אם אני אפסיק לעבוד אמא שלי שוב תגיד לי תלך לעשות עם עצמך משהו במקום לשבת בבית.
אני לא רואה את עצמי ככה לא רואה את עצמי מתקדם לאנשהו ככה. מה יוצא לי מהחיים האלה? מה הסיבה שאני פה? עוד אחד שעושה את המסלול הקבוע ומת? כאילו בשביל מה אני פה?? מה? לעבוד 40 שנה לשלם מיסים למדינה ומה הלאה? איפה פה הפואנטה? מה אני מפספס?
מה אני עושה עם עצמי? מרגיש אבוד ורק התחלתי את החיים וכבר בא לי לגמור איתם.
איך לכולם יש את הרצון הזה להמשיך לעוד יום ועוד יום.. שכל יום שעובר לא נהיה יותר טוב אבל גם לא רע.. פשוט ימים סתמיים ריקים מתוכן. איבדתי עניין בכלכך הרבה נושאים שאהבתי ופשוט הם לא מרגשים אותי כמו פעם.
זהו.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025