בחטיבה לא רציתי בן זוג כי ההורים שלי לא הסתדרו. אפשר לקצר ולהגיד שראיתי באהבה ובזוגיות משהו לא טוב. מה גם, במשפחה שלי לא רצו שיהיה לי בן זוג ולא היה לי אכפת (אם הייתי רוצה, ברור שהיה לי וגם הייתי משכנעת אותם לקבל אותו!, פשוט לא רציתי).
בתיכון גם כן, לא רציתי. לא האמנתי שאתחתן עם מישהו שהייתי איתו בזוגיות בתיכון, אז מבחינתי, לא הייתה סיבה להיכנס למערכת יחסים. השקעתי בבגרויות.
בתקופה הזאת גם יש כאלו שמתעניינים בי. נדמה שמישהו אפילו מוצא חן בעיני אבל לא מבחינה מינית, לא כמו בן זוג. זה גם לא שאני באמת רוצה אותו.
נדמה לי שאני כן מינית, אני לא א-מינית או משהו.
פשוט כל נושא הזוגיות מבחינתי מאוד מעורפל. אני לא ממש רוצה בן זוג. מצד שני, אני לא ממש רוצה שום דבר ממה שאני עושה, גם בתחומים אחרים בחיים.
אין לי תשוקה למשהו, למישהו, לתחום מסויים, למשל. האם זה אומר שזה יהיה כך גם בעתיד?
בקשר לדברים בחיים, יש דברים שמעניינים אותי, פשוט לא בצורה מאוד מאוד חזקה. אותו הדבר גם לגבי הרצון שלי לזוגיות. פשוט לא מרגישה אהבה כלפי אף אחד. לא מרגישה משיכה חזקה לאף אחד. פשוט כלום ושום דבר.
מבחינתי? הדבר היחיד שבאמת חשוב לי זה לעשות את מה שאני עושה עכשיו טוב ולארגן את העתיד שלי. אני תמיד חלמתי על הלימודים באוניברסיטה, כך שזו בעצם התשוקה שלי.
בכל שאר תחומי החיים אין לי תשוקה.
האם גם בעתיד לא אתאהב?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות