האם באמת זה נגמר סופית?

היי .. אני בת 25 יש לי זוגיות עם בחור בן 31 כבר 4 חודשים.. לפני חצי שנה ויותר עברתי תאונת דרכים שבעקבותיה עזבו אותי רוב חבריי מאחר ואני כבר לא בדיוק יכולה לצאת אז לא היו שם בשבילי אף אחד .. בכל מקרה זה לא הנושא פשוט מאז איבדתי אמון באנשים והתרחקתי מכל מי שרק ניסה ליצור איתי קשר .. הייתה לי אכזבה קטנה שבעקבותיה הכרתי את הזוגיות שלי דרך הפייסבוק ניפגשנו כמה פעמים עשה לי רושם של בחור טוב ועשה לי תמיד כבוד התחברתי לבן אדם הוא גרם לי שוב להאמין באנשים . יש לו ילדה הוא לא גרוש הוא רווק שהביא ילדה מחוץ לנישואים . קיבלתי את זה והכל היה מעולה
יאמר לזכותו שהוא שינה בי הרבה דברים לטובה . אבל היום אני במצב אחר . בגלל שיש לו ילדה וקצת קשיים בעבודה אין לו בדיוק את היכולת הכלכלית לפנק אותי ולהוציא אותי בהתחלה זה היה בסדר היינו יוצאים שהיה עובד אבל אחר כך פיטרו אותו וזה היה קשה הקשר נהפך לבילויים ביתיים והייתי מעירה לו על כך והוא הסביר לי שלא סתם הוא לא רצה קשר בזמן הזה כי זה לספק צרכים שכרגע קשה לו . למרות שידעתי מי הבן אדם נשארתי כי ידעתי שכזה אני לא אמצא בחוץ בטח לא אחרי כל הקשרים הלא מוצלחים שהיו לי והילדותיים שהכרתי . הוא הבטיח אבל שזה ישתפר אם רק ניתן לזה זמן ואני הסכמתי אבל שוב אחרי יומיים הייתי מעירה לו וזה כבר הפך להרגל התחלנו לריב כל הזמן אבל עדיין אהבנו אחד את השני הוא לא ויתר עליי למרות כל הקשייים וכל ויכוח שהיה לנו והיה לי רגע שרציתי להיפרד יותר נכון 3 פעמים ופשוט עצר אותי ואמר לי אל תגידי דברים שאת לא באמת תעמדי מאחוריהם פעם הבאה אני באמת אקשיב לך לפרידה ולא אלחם . מאון לאון הקשר המשיך והכל היה טוב עד לפיצוץ הגדול אמר שיבוא איתי לאירוע משפחתי ווהוא הסכים בהתחלה אבל ביום האירןע הוא קיבל פיק ברכיים ואמר שהוא מתבייש לא הבנתי אותו ופשוט רבתי איתו ושוב איימתי בפרידה . יש לציין שהריבים נבעו בעיקר בגללי . יומיים לאחר האירוע דיברנו והחלטנו לתת זמן אחד לשני אמר לי תחשבי עם עצמך אם באמת את מוכנה לקחת את הקשר הזה כי זה עם תיק ואני חשבתי שאני זאת שצריכה לחשוב למרות שאני זאת שפגעתי בו . סיכמנו שסופש לא נדבר הוא בינתיים בילה עם הילדה ואני חשבתי הגעתי למסקנה שבאמת לא ידעתי להעריך אותו מספיק שלמרות שלא היה לו הוא עשה בשבילי הכל . ניסיתי ליצור איתו קשר ביום ראשון אחרי שהחזיר את הילדה ומאז הוא בהתחמקויות מימני מתעלם . מבטיח לבוא לראות ולא בא . והצקתי וחפרתי והוא אמר לי שאני עקשנית ולוחצת עליו ושהוא צריך לחשוב ולתת לו את הזמן . אומנם נתתי לו סופש אבל הוא בילה עם הילדה . בכל מקרה אני רוצה לדעת איך באמת לגרום לו להחזיר אותו אליי ? .. בלי שיחשוב שאני תלותית ואובססיבית .. כי הראתי לו שאני כזאת .. אני פשוט רוצה אותי ולא מהסיבות שאני לא יכולה בלעדיו או כל דבר אני מעריכה את עצמי ויודעת שאמצא עוד אחד בחוץ אם ארצה.. אבל פעם ראשונה שבאמת התאהבתי ופעם ראשונה שגבר באמת הצליח לשנות אותי ולגרום לי להיות יותר טובה ולהסתכל על העתיד . אני מרגישה שהוא העתיד שלי השאלה איך אני עוזרת לו גם לראות את זה . אני כבר מץחרפנתתתת .. זה כבר שבוע שאני רק בוכה .... לא נרדמת בלילות .. לא מפסיקה לחשוב עליו ... אין יום שלא היינו ביחד וישנו ביחד .. הרסתי הכל איך אני גורמת לו להבין שלא יוותר עלי ? היום הוא ראה אותי אחרי שאני התעקשתי בכדי להחזיר לו בגדים שלו וזה היה קשה ליייי והוא אמר לי שאני עקשנית ולחווצה שאני צריכה לתת לו את הזמן והביא לי נשיקה
אבל הוא מתגעגע בכלללל איך מיום רביעי אמר לי שהוא עדיין אוהב אותי ושהכל יהיה בסדר נישק אותי וגם שכבנו זה נהפך לקרירות הזאת ?

תודה לעוזרים/ות