היי אני וחבר שלי כבר שנתיים וחודש בזוגיות רצינית. אני בת 27 והוא בן 31. הכרנו לפני שנתיים וחודש מחברים משותפים, הוא גר בדרום הרחוק ואני תל אביבית שכל חייה גרה במרכז. אחרי פחות מחודש עברתי לגור אצלו (זאת אומרת עברתי לדרום הרחוק מאוד), הקשר שלנו תמיד היה בדיוק כמו שחשבתי שצריך להיות קשר מושלם, רבים אבל פותרים חברים הכי טובים.
מכיוון שאני לא צעירה אחרי שנה וחצי התחלנו לדבר על העתיד ביננו כמו ילדים וחתונה. הוא תמיד זרק שהוא מרגיש שהוא עדיין ילד ולא רואה ילדים בזמן הקרוב, אז סגרנו שלפחות חתונה תגיע מכיוןן שיש לי צורך מסויים להרגיש בהתקדמות כלשהי.
אני רוצה להסביר שכלכלית אנחנו מסודרים מאוד והקשר שלנו מאוד בוגר- בית ביחד, קשר חזק עם המשפחות, כלב וחתול ביחד ואפילו כלכלית דואגים אחד לשני.
אחרי הרבה שיחות וחוסר התקדמות בנושא אמרתי לו לפני חודש שאננ לא אחת שתציב אולטימטום אז אני מעדיפה לעזוב. התקפלתי וחזרתי אבל הריבים על הנושא המשיכו! הוא אומר לי שחתונה עושים בשביל להביא ילדים אבל הוא לא שם.
אני מרגישה שאני כן רוצה להתקדם לעבר הבאת ילדים וליצור כבר משפחה איתו!
זה כבר מרגיש כמו אולטימטום רק באמת שלא רציתי! אננ מפחדת שמצד אחד אני מוותרת על מה שאננ רוצה ומצד שני אני לא רוצה לאבד אותו והנושא הזה יצר כבר כזה דבר מכוער ביננו!
אשמח לתגובות
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025