היי לכם,
פעם שנאתי שוקולד... הייתי רואה אנשים שיורדים על חפיסה שלימה והייתי נגעלת, לא הבנתי איך אפשר לאכול יותר משני קוביות...
עד לפני כמה חודשים שחויתי פרידה מאדם שהיה מאד חשוב לי ופתאום אני מוצאת את עצמי מתנחמת כשאני אוכלת שוקולד.
זה יכול להגיע לשני חפיסות שוקולד ביום (!!) אם אני שולטת על עצמי אז זה חפיסה אחת...
אני יודעת שהשמנת יתר וכו' זה תוצאה מאכילה רגשית ורוב העולם (לפחות המלאים שבינהם) מכחישים זאת, או לפחות מתקשים להאמין לזה, אבל אצלי אני יודעת שכשעצוב לי רק שוקולד יכול לשמח אותי! אני מודעת לזה שזה משהו רגשי/נפשי השוקולד וזה לא סתם ''טעים לי''..
אני מרגישה שהוא כביכול, עד כמה ציני שזה נשמע אבל הוא הכי קרוב אלי...
אני קוראת את מה שכתבתי וצוחקת, אבל זה ממש נכון ועצוב לי שזה ככה כי זה לא בריא בכלל!!! ואנשים לא מפסיקים להעיר לי על זה. אני יודעת שזה לא טוב ומזיק לבריאות בצורה קשה, אבל איך אני מפסיקה עם זה?
כמה שניסיתי לצמצם באכילת שוקולד זה לא תמיד עזר לי... לרוב נפלתי בזה :(
אני אשמח אם למישהו יש פיתרון בשבילי...
תודה רבה מראש!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות