אני זוכר כשהייתי ילד כל בחורה שניה שהייתה לי בכיתה, הייתי נדלק עליה, היו גם בחורות שממש נדלקתי עליהן והרגשתי רגש חזק. לא יכול להגיד שאהבתי אותן, כי לפי סיפורים באתר אני רואה שאהבה זה משהו בהרבה יותר חזק מסתם רגש. אנשים כאן באתר נכנסים לדיכאון של שנתיים לאחר פרידה ולי בחיים לא היה דבר כזה.
כשהייתי במסגרות היה יותר אינטרקציה עם נשים והיו אופציות גדולות יותר. כשגדלתי זה השתנה ונהיה יותר מסובך. כל החברים שלי מהעבר התחתנו עם בחורות שהן הכירו במסגרות, כמו בתי ספר, צבא, לימודים. אבל כשאתה מסיים את המסגרות, זה כבר שונה וקשה יותר לבחורות להיפתח לגבר שהן לא מכירות.
הרבה שאלות שיש כאן באתר:
"איך מתגברים על פרידה של שנתיים"
"כבר שנתיים שהוא לא יוצא לי מהראש"
בחיים לא היה לי דבר כזה! השאלה שלי, איך באמת אפשר למצוא בחורה שאני אצליח להתאהב בה בצורה שאני ממש רוצה לקחת את זה לקטע רציני, שאני אשקיע וזה יבוא לי בטבעי, כי אני ממש רוצה.
אני מבין שזוגיות זה עניין של הדדיות, אבל משום מה, זה לא מגיע לי בשום מצב. וברוב המקרים אני פוסל את כל הבחורות, גם אם הרגשתי שהיה סוג של חיבור. כאילו מצד אחד יכול שזה, הפחד ממחויבות, אבל זה מוזר, מה אני אפחד כל החיים שלי להיות חייב?
הניסיון שלי עם נשים במערכת זוגיות לא גדול, ניתקתי קשרים לאחר חודש. כשראיתי שהבחורה רצינית ולוחצת עלי, ישר התרחקתי על בסיס טבעי. משהו בי גרם לי להתרחק ולברוח.
יכול להיות באמת שלא מצאתי עניין בכל הבחורות שנפגשתי איתן, אפשר לומר שהיו עשרות בחורות ואם אף אחת לא הייתה כימיה, יש היגיון בזה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות