מעולם לא הייתי מוקף בהרבה חברים, לאורך השנים היו והלכו להם חברים, אבל תמיד אלה היו אחד או שניים קרובים יותר מהשאר.
כמעט תמיד הסיפור נגמר כשנפגעתי, שהרגשתי בגידה, אנשים שהחשבתי כקרובים, פעלו נגדי, פגעו בי, ולא היו שם לאחר שאני הייתי בשבילם לא מעט.
תמיד חשבתי שאני בן אדם טוב, כך גם אמרו לי ונתנו לי להרגיש,
אבל בעצם במבט לאחור נראה שפשוט הייתי פראייר כל הזמן הזה.
מאז שאני זוכר את עצמי זה פשוט כך, אדם די בודד, שחושב שיש לו איזה חבר אחד או שניים שמבינים אותו, ואז משום מקום, מגלה שבעת הצורך אני נשאר לבד.
בילדות הייתי מארגן באופן קבוע את המשחקים בשכונה, היו באים פעמים רבות גם אליי הביתה, אבל לא ה וזמנתי לדוגמא אל המסיבות או היציאות.
עם המשפחה, תמיד עזרתי, תמיד הילד הטוב, שעוזר בבית, שלא דורש דבר.
בצבא, יכולתי להשתחרר, אבל לא, עזרתי לכל מי שהיה מגיע לחדר שלי, אבל כאשר האשימו אותי בדבר שלא עשיתי, אף אחד לא עמד לצידי.
בעבודה הראשונה, עזרתי לאחרים וקיבלתי בראש.
בלימודים, עזרתי לכל מי שיכולתי, אבל במקצועות שהיו קשים לי נשארתי בודד.
בעבודות השונות, נאמר לי ע״י המנהלים שאני העובד החשוב ביותר לא פעם, אך ברגע הבחירה אחרים נבחרו לעובדים מצטיינים.
כמעט תמיד אותו סיפור, נתינה, ואכזבה.
מחברות כמובן שגם נפגעתי, תמיד אני האדם הכי חשוב לספר לו דבר, האדם אליו מתקשרים שצריך לדבר ב3 לפנות בוקר, האדם מספר אחד, כל אחת וההגדרה שלה, אבל לעולם לא מספיק טוב כדי להיות בן זוג.
לא יודע מה ההבדל בין להיות בן אדם טוב לבין להיות פראייר, כרגע זה נראה לי אותו דבר.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025