לאחרונה שמתי לב שאני אדם מאוד תוקפן וכשמעירים לי אני ישר מתגוננת ומגנה על עצמי ועל מעשיי אפילו עם ילדים קטנים מדברים איתי-אני ישר תוקפת. אני גדלתי בבית מאוד ביקורתי עם צרחות וקללות ותמיד גימדו אותי ונתנו לי את התחושה שאני לא בסדר ולא מספיק טובה אז אולי בגלל זה אני מי שאני אבל היום אני אדם בוגר ובזכות עצמי ואני מאוד רוצה לשפראת התקשורת הבינאישית מבלי לבכות על העבר . אני ייגש למקרה שהיה לי בשישי האחרון לקחתי את הילד שלי לגינה (בן שנתיים)והתיישבתי איתו על הנדנדה כשהוא יושב עליי וליד הנדנדה עמדה ילדה מתוקה מתוקה וסופר חכמה שנורא חיכתה שנירד וניתן לה את הנדנדה וכדי שנשים לב אליה היא אמרה לי שהיא חושבת שאני מנדנדת את הילד שלי מידיי חזק- ואני עניתי לה שהיא רואה לא טוב .כי זאת תגובת האינסטינקט שלי - תוקפנית .אני לא מכירה משהו אחר ישר כשמעירים לי אני מתגוננת ולא משנה מי עומד מולי .היום אני מבינה שזה לא מתאים במיוחד לא כלפי ילד קטנה.אני לא מצליחה למצוא תגובה מהירה וטובה מלהתגונן .ייתכן וזה נובע מחוסר הביטחון שלי -הכל יכול להיות .רציתי להתייעץ איך ניתן להשתחרר מהתגובות התוקפניות שלי ואולי לשנות משהו בחשיבה שלי כשמישהו מעיר לי
אשמח לשמוע את עצתכם...
ותודה מראש על זמנכם!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025