בזמן האחרון אני מרגישה שממש השתניתי באופי. תמיד היה אכפת לי מאנשים אחרים, לדוגמה, כשחברות שלי עשו חרם בבית ספר על ילדה לא נחמדה שלא אהבתי עמדתי לצידה ולא נתתי לזה לקרות, תמיד הייתי נחמדה וסלחתי לכל מי שפגע בי.
בזמן האחרון העניין הזה נהיה קיצוני אצלי, יש לי תחושת צדק מאוד חזקה ודברים לא מוסריים מאוד מכעיסים אותי, לדוגמה אישהשאף אחד לא מפנה לה מקום באוטובוס ואז אני מפנה לה את המקום או מבקשת מאנשים אחרים אם אין לי מקום לתת לה, או הומלס שמבקש ממני לתת לו אוכל ואין לי מה לתת אז אני אחזור לאותו מקום יום אחר כך ואתן לו.
אם אני בטעות עושה משהו רע אני לא מפסיקה לחשוב על זה ורק רוצה לתקן ואני מרגישה שאני מאוד כועסת על הדברים הרעים בעולם. אני הרבה פעמים בוכה כשאני שומעת משהו מקומם. שאנשים עוברים לידי ברחוב גם אם אני לא מכירה אותם אני מרגישה אהבה לכולם ושבכל אחד יש נשמה.
למה אני ככה? ולמה ככל שאני גדלה זה יותר חזק? איך אפשר לחיות עם זה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025