אני תמיד הרגשתי ברגשות ובחוויות שלי שונה..
אני מרגישה שלא מצאתי את 'קבוצת הנשמות' שלי עדיין וזה גורם לי להרגיש די לבד כשאני רואה חברים או קבוצות בצבא.
אומנם יש לי חברים טובים מאוד שהם אנשים נפלאים אבל אף פעם זה לא היה 'זה'.
אני מאוד מתוסבכת בתוך עצמי.. אני נוטה להיות מדוכדכת כשעניין ה'לבד' עולה בכל צורה כלשהיא שגורם לי לנטייה להרס עצמי. כרגע אין אפשרות לפסיכולוג וגם לפסיכולוג מטעם הצבא. (סיבות אישיות ולא רלונטי)
בכלל אני לא יודעת אם אני נמצאת במקום שנכון לי כבר כמה חודשים.. ועוד כמה דברים שמעסיקים לי את הראש..
בקיצור העולם הריגשי שלי רחב מידי.. זה טוב לסביבה שלי אבל זה לא טוב לעצמי.