לעזוב את העבודה
שלום
אז ככה: אני מרגישה לעיתים קרובות תחושות של יאוש ותסכול. אני חושבת שלא טוב לי בעבודה שלי- התחום קשה. התפקיד לא מגוון אני לא יודעת אם אני יכולה לעבור תפקיד או להקטין משרה (שזה בירוקרטיה) ואם יש טעם כי אולי זה יפחית את הלחץ אבל אולי לא לגמרי. שרדתי פה שנה וזה עבודה טובה בגדול וקרובה לבית ואני נשארת בינתיים בגלל זה והיחסים בעבודה שהם סבבה (ופתאום שאני חושבת על זה עדיף שאפוטר ואקבל פיצויים לפחות אבל ויתר סביר שימאס לי לפני). אבל בתכלס אני רוצה לעשות דברים אחרים- לא בהכרח יודעת מה אבל אולי אלך ללמוד משהו בכיוון שנראה לי.
אולי אני לא בנויה לעבודות "רציניות" ומשרדים גדולים. ואולי זה תירוצים כי הייתי מתה לעבור לת"א להיות קרובה לבילויים ושיהיה לי כיף ואעסוק במשהו קליל יותר כי לא כיף לי בכלל כרגע בחיים. אבל כמובן שכל עוד לא מצאתי זה יהיה טיפשי לעזוב.
חוץ מזה התסכול שלי גם נובע מכך שחסרות לי הצלחות לערך העצמי. כשאני נתקלת באנשים חיוביים מדי שהכל דבש בחיים שלהם והם משווקים את עצמם יופי ואני בסוף רק מהנהנת בראש ונהיית הזנב שלהם חסרת עמוד שדרה ואני לא סובלת את זה , זה גורם לי להרגיש פרייארית ולרגשי נחיתות שאני לא משיגה דברים שאני רוצה ומולי המראה של כמה הם מוצלחים וכמה הם משיגים כל מה שהם רוצים.
נמאס לי לרחם על עצמי ולזהות הצלחות רק אצל אחרים. ואני לא יכולה להשאר בתחושה הזאת. זה מצבירוח וחוסר שביעות רצון כללית מכל דבר כמעט שאני עושה. צורך בהתבודדות מאנשים שאני מרגישה שלא באמת מקבלים אותי- לא תורם לערך העצמי. וכמובן הרגשת מחנק מהעבודה הזו.
עצתכם- איך לצאת מתחושת הקורבנות?
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025