ירדתי במשך שנה וחצי 30 קילו. רוב המשקל ירד מאי אכילה ובזמן קצר יחסית, בשאר הזמן הייתי בולסת ומקיאה. אני מודעת לזה שאני בולימית. אני עונה על כל הקרטריונים המתלווים לתווית הזאת. בולמוסים, הקאות,משלשלים,כמובן גם השפעות פיזיות שיש על הגוף שלי..
אני כבר תקופה ארוכה לא יורדת במשקל (4 חודש), אני במשקל תקין.
אני מנסה להפסיק את ההקאות ואת הדיאטות אבל לא מצליחה.
כשאני מנסה לאכול רגיל יוצא שאני דוחה את האכילה המון זמן עד שיש לי בולמוס שהם רואים. ואז הם ימעירים לי הרבה על האוכל. אני יודעת שזה כמויות לא הגיוניות של אוכל. אבל אני לא יודעת כבר לאכול רגיל. אני יודעת לאכול עד שכואבת הבטן ולהקיא. אז אני לא יודעת איך להפסיק להיות בולימית..
אני חייבת לציין שאין שום סיכוי שההורים שלי ידעו על ההקאות(הם יודעים על הקושי עם האכילה) . ואין סיכוי שאני אהיה עם מטפל/ת.
אני לא יודעת איך לקחת את עצמי למוטב כי כל יום אני משנה את ההחלטות שלי בהתאם למה שאני מרגישה באותו הרגע. גם מאוד מאוד קשה לי עם המשפחה וחלק גדול מההרגשות והדברים שאני עושה זה כתוצאה מריבים ושיחות שקשות לי.
מה אני יכולה לעשות ?
אני משתגעת..
פעם הייתי פוגעת בעצמי וזה היה מרגיע אותי.. היום אני לא מעיזה לעשות את זה- מסיבות אסתטיות.. זה עושה לי צלקות מגעילות.
***אני שום מבקשת שלא תגידו לי ללכת לטיפול או לספר להורים. כי זה באמת לא אפשרי בשבילי
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות