אז ככה,
כמו לכל אדם אחר כאן, היריעה כאן קצרה מכדי לספר את כל מה שהביא אותי עד לכאן. בנוסף אני לא רוצה לחפור ולספר על כל מחשבותיי ואמונותיי.
הבעיה בגדול - התחלתי ללמוד השנה תואר מאוד קשה ותובעני. במהלך הסמסטר הראשון נתקלתי בדיכאון חזק מכפי שנתקלתי בו עד כה. תוך כדי נעשיתי בודד מאי פעם וניתקתי כמעט כל קשר עם העולם החיצון. חברים שהיו לי הפסקתי לדבר איתם. אנשים שבאותו התואר איתי לא פנו אליי ואני לא אליהם, העדפתי את זה כך. חוץ משלום/תודה רבה למאבטח בכניסה וכו' לא הייתי מוציא מילים מהפה במשך ימים. חיוך וצחוק הפכו למושגים זרים.
כל זה והלחץ מהלימודים השפיע עליי חזק ונכשלתי בחלק מהקורסים. מחשבות אובדניות ודיכאון זה משהו שתמיד ליווה וילווה אותי לדעתי, אך פה זה היה מעט שונה וחזק יותר.
אם אמשיך ואכשל שוב גם עכשיו יעיפו אותי מהתואר.
לכן, מאז התחלתי ללכת לראשונה לפסיכולוגית אך אני לא מרגיש שנעשה איזה שינוי כלשהו. תוך כדי היא זרקה לי פעם-פעמיים הערות על שאולי כדאי לי לנסות ליטול כדורים אנטי-דיכאוניים. עד כה נמנעתי ואמרתי לה שאני לא חושב שזה מתאים לי/ יעזור לבעיה שלי.
רציתי לדעת האם למישהו יש ניסיון עם טיפול ותרופות כאלו?
האם להמשיך בטיפול?( אני חושב להפסיק כי למרות שזה נחמד כרגע לדבר קצת עם מישהו אחר אני לא רואה מצב בו דבר ישתנה ואני בעצם סתם זורק כסף על משהו שאינו תורם לי).
או שאולי כן להמשיך? כי זה עדיין מוקדם לגבש דעה( בינתיים בטיפול חודשיים וחצי).
האם לתת צ'אנס לכדורים? כרגע בסה"כ אני לא מרגיש רע בגדול.
האם אפשרי שזה יכול לעשות אפקט הפוך ויהיה לי קשה ללמוד בהשפעת הכדורים?
מצטער אבל בבקשה לא לרשום תגובות בסגנון כמו תתחיל לדבר עם אנשים/לצאת יותר/ להתאמן.(זה המצב ולא יעזור לי לקבל עצות כאלה וכמובן יש סיבות ללמה התבודדתי וניתקתי יחסים/אני מתאמן קבוע כבר מעל ל3 שנים).
תודה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025