היי
יש לי בעיה להבין סיטואציה מסויימת. פעם נורא התעסקתי בלרצות את הסביבה שלי ואת חבריי, אפילו בקשרים לא טובים (ידידותיים לא זוגיים) נשארתי מתוך הפחד של מה יקרה אם לא נהיה יותר חברים טובים כמו שהיה תמיד.
אחרי תקופה ארוכה ככה הבנתי שזה לא מועיל לי והחלטתי לשים את עצמי במרכז, כמובן שלא על חשבון אחרים, אבל פיתחתי את היכולת לשחרר מדברים ופשוט להיות אדישה לאנשים שלא עושים לי טוב.
זה מה שקרה עם מישהו שהוא היה חבר מאוד מאוד טוב שלי המון זמן והיה לנו קשר אינטנסיבי, נפגשנו הרבה והיינו מדברים על הכל ומאוד מעורבים אחד בחיי השנייה. עדיין הקשר היה רע עם הרבה ריבים, בסוף היה לי מאוד קשה איתו ולו איתי. בסופו של דבר הוא ביקש ממני ״הפסקה״ ואני החלטתי שזה לא תכנית לבקשתו ושמי שמע על לקחת הפסקה מחברים? בעקבות זה ניתקתי איתו את הקשר - ותוך ימים אחדים כבר לא היה לי אכפת והמשכתי בחיי בלי בעיה, הרגשתי מדהים ועדיין אני שלמה עם ההחלטה שלי מאה אחוז.
הוא עדיין לא שחרר ולאחרונה התברר לי שהוא שונא אותי ואומר את זה בגלוי למרות שלא החלפתי איתו מילה אחת מאז (זה קרה לפני 9 חודשים) וראיתי אותו פעמים אחדות...
אני מנסה להבין למה הוא שונא אותי, הייתי מבינה אם הוא לא היה אוהב אותי, אבל למה לשנוא? לא עשיתי לו שום דבר, הקשר פשוט נותק, לא אמרתי עליו שום דבר רע אחרי זה, פשוט הרגשתי טוב עם עצמי.
אני מרגישה שהסביבה שלי מקבלת הרגשה שאני חושבת רק על עצמי למרות שלהגנתי זה מרגיש לי בסדר אם אני מרגישה שהצד השני לא מיטיב עמי.
זה קרה עם עוד מישהו, בצורה קצת אחרת אבל עדיין. אני פשוט לא מוכנה לתת לאנשים את הסיפוק של לעשות לי רע אם אני יודעת שהייתי בסדר, אבל למה האדישות גוררת כל כך הרבה רעש? למה לא פשוט להמשיך הלאה?
השאלה שלי היא מה לעשות, פשוט להבליג? אצל מי הבעיה? אצלי או אצלם? אני באמת מרגישה שעשיתי הכל נכון ונקי מאוד. הוא לא מסוגל לשחרר מדברים שקרו לפני יותר משנה, מה הקטע?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות