אני בת 25 ועוד כמה ימים מרכיבים לי גשר בפעם השנייה.
אני עושה גשר עם קוביות שקופות כי זה הכי הרבה שאני יכולה להרשות לעצמי. האופציה השנייה היא גשר פנימי שעולה פי 2.
הרופא אמר שזה ימשך בערך 3 שנים אבל זה מאוד מוריד לי מהביטחון, אני ארגיש מכוערת, ילדה, אחשוש לחייך. אין לי כוחות להתמודד עם התגובות של כולם כמו "למה עשית" או שיגידו לי "איזה באסה זה" במקום לעודד ולתמוך כי זה דבר שלא כיף לעבור בשום גיל. זה גם שוב פעם לחשוב מה אני אוכלת ולוודא שהגשר נקי.
אני באמת בוכה מזה.
אני חוששת שלא אכיר בן זוג בגלל זה, למרות שמלבד הגשר אני דואגת לעצמי ושומרת על עצמי שאראה נקייה ומסודרת. כי לא מספיק שאני ביישנית וחסרת ביטחון אז עכשיו להתמוד עם משהו שעוד יותר מוריד לי את הביטחון?
חשבתי לשאול את הרופא אם בהמשך, לאחר שינוי מסויים, תהיה אפשרות להחליף טיפול שיהיה פחות נראה לעין או יותר מהיר.
אני מכירה מישהי שעשתה גשר בסוף שנות ה-40 שלה והיא הייתה מלאת ביטחון אבל זה בגלל שזה האופי שלה ואני לא זוכרת איך החיוך שלה היה לפני אבל היום יש לה חיוך מקסים. קשה לי לחשוב על התוצאות הטובות שיהיו לי עוד כמה שנים כשבהווה אני צריכה להתמודד עם זה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות