ערב טוב ושבוע טוב לכל מאן דבעי, חברי האתר היקרים,
סיפורי ארוך, אך אנסה שלא להלאות אתכם יתר על המידה:
אני בן 33, נשוי 10 שנים+ 3 ילדים.
אני מגיע ממשפחה דתית לאומית, ואילו אישתי, מגיעה ממשפחה מסורתית/דתית
כשהיא עצמה ואחיה התחנכו במוסדות חרדיים.
מאז נישאתי, נישואיי ידעו עליות ומורדות רבות,
טעויות רבות וחמורות נעשו במרוצת השנים, הן מצידי והן מצידה.
עד שבסופו של דבר הגענו לפתחו של בית הדין הרבני השבוע, ביוזמתה להתגרש.
כאן המקום לציין, שאני מובטל מזה כמעט 3 שנים. שבמהלך כל שנות נישואי, הייתי מובטל כבר תקופות ארוכות, אך לא כמו התקופה הנוכחית.
המאבקים בתוך הזוגיות, נוסף לעובדה כי תמיד, אבל תמיד נפלתי על מעסיקים שניצלו את חריצותי המוגזמת ואת "הראש הגדול", הביאו אותי לכדי מצב של דעיכה הולכת ומתמשכת עד כי כיום, 3 שנים לאחר שפוטרתי בבושת פנים ממקום עבודה שהרמתי על כתפיי ושמתי בו את נשמתי, אינני מסוגל לחזור לשוק העבודה כשכיר בשום פנים ואופן,
בתחילה, ניסיתי ללכת לראיונות עבודה,גם עבודות שלא מצאו חן בעיניי, מתוך השלמה שעליי לפרנס בית וילדים, וקיבלתי תשובות שליליות בזו אחר זו,
לאחר מכן, בזמן שחלף, הלכתי ושקעתי במרה שחורה, וכן לחרדות מעצם היותי כפוף שוב למעסיק שירדה בי בעבור משכורת עלובה.
וכיום, המצב הוא שהמצב הכלכלי זועק לשמיים, אישתי היא המפרנסת היחידה כמורה, ומשכורתה מכובדת מאוד. אך החובות כבדים ונערמים, הלוואות והורדות חוזרים. והמצב בכי רע.
אישתי לצערי, כבר לא במקום של להכיל אותי, והיא ממררת את חיי בכל יום שעובר, כשהדבר רק הולך ומתגבר מאז הדיון ברבנות השבוע, כשביקשתי אפשרות לשלום בית, ובאמת ובתמים כדי לנסות ולהחיות את המשפחה, לפחות עבור הילדים. אך היא קיבלה את הדחיה בתיק בצורה קשה ומאז לא מפסיקה לרדות ולהתעמר בי על כל צעד ושעל.
ואני כאמור הולך ושוקע ודועך, ואין איש שישמע אותי.
כחלק מנסיוני להתמודד עם בעייתי האישית, פניתי בחשש ובבושת פנים אל רופאת המשפחה, שהפנתה אותי אל פסכיאטרית מטעם הקופה, וזו מצידה, רשמה לי כדורים כיד המלך, שלא הועילו לי דבר מלבד לעלייה משמעותית במשקל.
וכאן המקום לציין רבותי וגבירותיי: אינני אדם עצלן ונכשל כלל וכלל, בורכתי בידיי זהב ובראש חריף, אפשר לומר שאני "מקגוויר", אני יודע לעשות הרבה מכלום, ויש לי הבנה ונגיעה בתחומים רבים על אף שאינני ממוקצע בהם ואשר לא למדתי אותם מעולם.
אך לצערי הרב, אירע מזלי ואינני מסוגל עוד, חד וחלק, להיות חלק משוק העבודה כעובד שכיר, ומנגד, אין לי האפשרות והחוסן הכלכלי לעמוד בפני עצמי כעוסק עצמאי.
ופה אני בא ושואל אתכם, האם ישנה אפשרות כלשהי להכיר בדכאוני ובמצבי הנפשי כנכות המזכה בתשלום ביטוח לאומי? ואם כן, כיצד אני עושה זאת?
אני לא רואה כרגע שום אפשרות אחרת מלבד זו, כשפה ושם אני מנסה וגם מצליח להתפרנס מעט מאוד ממכירת חפצים יד2 באמצעות האינטרנט.
ואם כבר הגעתם עד לכאן וקראתם הכל, אני מבקש מכם, אנא, בכל לשון של בקשה.
אל תשפטו אולי ולו לרגע אחד, אני לא מאחל לאיש מכם להיות במקום בו אני נמצא, ימי אינם ימים ולילותיי אינם לילות, ולא מעט עוברות בראשי מחשבות פשוט לסיים עם הכל ולהסתלק מצרות העולם הזה.
תודה, תודה לכולכם...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות