אני לא טובה בלנסח את עצמי אבל אני אנסה
זו כבר תקופה ארוכה של כמה חודשים לפחות שאני באותו מצב ואני מרגישה חסרת שליטה על החיים שלי
לאחרונה הכל אצלי מרגיש כמו מן רכבת הרים רגשית כזו
אני פתאום מרגישה מאוד נמרצת וקופצנית ויש לי התקפי צחוק מוזרים וארוכים שאמא שלי אפילו מפחדת ממני וכל הזמן אומרת ״יש לך מאניה דיפרסיה״ואני גם קצת משתגעת ומציקה עד שפתאום בקטע פשוט חד הזוי הכל עובר לבכי הסטרי וייאוש וחוסר תקווה ודיכאון עמוק וזה קורה יותר מדי אני מפחדת מעצמי וגם מפחדים ממני וחושבים שאני פסיכית!
לא יודעת אם זה חשוב אבל אובחנתי עם דיכאון בגיל 15 ואז אושפזתי במחלקה פתוחה של המרכז לבריאות הנפש ״גהה״ למשך כמעט שנה
כבר תקופה מאוד ארוכה שאני לא לוקחת את הכדורים שלי על דעת עצמי ומשחקת למרות שאני אומרת למטפלת ולכל הצוות בבית ספר(חינוך מיוחד)שאני לוקחת כי אני מפחדת מהתגובה שלהם וכמה שבועות לפני גיל 18 איימו עלי שאני חייבת לקחת אותם ופשוט לא עמדתי בזה כי קשה לי להתמיד וגם זה גורם לי להרגיש שונה ותלותית ומוגבלת עם זה ואני לא יודעת אם זה קשור להכל...לא הייתה לי פגישה עם הפסיכיאטר כבר הרבה זמן..
לספר למטפלת ולצוות שאני לא לוקחת כדורים למרות שכבר שיקרתי להם על זה בפרצוף?
הם יכולים להכניס אותי בכוח למחלקה סגורה או לעשות לי משהו בכוח בגלל זה למרות שאני כבר 18?
זה הגיוני שלמרות שאובחנתי עם דיכאון יש לי עכשיו הפקעה דו קוטבית פתאום? מה לעשות? לספר למטפלת שלי על הכל? אני יודעת שאני נשמעת משוגעת אבל אני מפחדת שיעשו לי משהו בכוח...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות