שלום לכולם !!
אני אישה די נאה, מטופחת, נשואה באושר לבעל מקסים ואימה טובה לשני ילדים , אינטיליגנטית משכילה ,טובת לב ונעימה (כך מעידים עליי אנשים).
אך דא עקא. כאשר אני שומעת שאומרים עליי "מכוערת" זה מערער אותי ופוגע בי עד עמקי נשמתי.ימים שלמים אני חושבת על העלבון הזה. נכון, אני לא מלכת יופי, אבל גם לא מפלצת.
אני עובדת מול קהל, ואתמול, למשל, אחד הנערים סינן לחברו :"איזו מכוערת", ואני שמעתי אותו ואמרתי לו:"זה לא יפה מה שאתה אומר" .דרך אגב, גם הוא היה לא יפה, אבל לא החזרתי לו באותה מטבע, כי אני לעולם לא אפגע במישהו ".
הכינוי הזה פוגע בי מכמה סיבות:
א. זה מחזיר אותי לנעוריי הקשים ,שבהם שמעתי מסביב שאני לא יפה, זה בעיקר היה קשה כי כל האחים שלי נולדו יפים ורק אני לא. העניין של המראה החיצוני היה מרכזי אצלנו בבית. אני באמת לא הייתי יפה, לפחות לפי "הסטנדרטים המקובלים".כיום אני נראית הרבה יותר טוב ובדרך כלל השאלה אם אני יפה או לא כמעט שאינה מעסיקה אותי.
ב.כך ברא אותי אלוהים, וזה בסדר. יש לי דברים טובים אחרים. למה הכל תלוי ועומד במראה החיצוני ? אין לי שליטה על עניין זה. יש כאלה שנולדו יפים, ויש כאלה שפחות וזה בסדר ואנושי. למה לפגוע במישהו על משהו שאין עליו שליטה? אני יכולה לייפות את עצמי קצת, אבל לעולם לא אהיה יפה כפי שמצפים ממני. זה כמו להגיד לצולע:" אתה צולע" למה ? הרי הוא יודע זאת, וזו עובדה כואבת מבחינתו, למה אנשים פוגעים ב"חוליה החלשה" של אחרים ?
אנשים יקרים, אנא תנו לי עצה טובה שאוכל להמשיך לחיות את חיי הטובים והנעימים בשמחה גם אם מישהו בוחר להעיר הערה כזאת, סתם כדי להעליב ולערער אותי.
תודה מראש !
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות