היי אסקפיפול.
אני לא כ"כ יודעת איך לנסח את זה אבל אנסה.
יש לי הרגשה כללית כזו שאני לאט לאט הופכת לבן אדם נורא משעמם לגילי.
אין לי רצון לצאת לשום מקום (אני לא שותה אלכוהול ותכלס גם אין לי עם מי לצאת)
אני לא לומדת וכרגע אין לי עבודה.
אני כל הזמן ישנה ואין לי שום כיוון בחיים.
אין לי ממש חלומות או משהו ספציפי שאני ארצה לעשות ואין משהו שאני ממש אוהבת או טובה בו.
כל דבר שאני כן צריכה או רוצה לעשות אני מוותרת עליו במחשבה של "למה זה טוב"
"אני בכל מקרה לא אצליח אז למה לנסות"
"אין לי כסף/כוח לזה"
"למה לחפש עבודה חדשה, יפטרו אותי גם ככה"
למרות שאני יודעת שאם אשב יותר מידי זמן בבית זה יגרום לי לבעיות כספיות ואין מצב שאני לא עובדת יותר משבוע שבועיים.
פשוט כל מקום זה אותו הדבר...
אני מתחילה לשנוא את העבודה וממש להכריח את עצמי לבוא ומתה לעוף משם כבר.
אני יודעת שאני לא היחידה ואנשים שונאים את העבודות שלהם וכ"ו.. אבל אצלי זה ברמה אחרת. אני לא מצליחה להחזיק את עצמי יותר מכמה חודשים וזה נוראי.
אני כבר לא יכולה להמשיך ככה אני לא נהנית מכלום..
רק מחכה שיחלוף עוד יום.. ועוד יום..
ללא מטרה.
מרגישה אבודה, מתוסכלת וממש לא יציבה.
בלי מוטיבציה בכלל.
לא סיפרתי את זה למשפחה ולא לחבר
כולם בטוחים שאני בסדר
אני מסתירה את מה שעובר עלי ממש טוב ותמיד משתדלת להיראות שמחה
זה לא שהחיים שלי לא טובים, להפך.
אני לא רואה סיבה למה אני ככה...
מה אתם חושבים שאני צריכה לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025