שלום, הבעיה שלי היא הזויה ומרתקת. תמיד הייתי עמוק מאד בספרים ובדמיונות, ומצאתי את עצמי חולם הרבה וממציא דברים שלא קיימים בשעות השעמום, העיסוקים שלי הם כאלה מנותקים מהמציאות. ההחלטות שלי הזויות קיצוניות ומנותקות מהמציאות. הרבה מאד מהחשיבה שלי היא סביב מה היה אילו, איך הייתי רוצה לעשות וכו'...ובסוף אני עושה דברים בצורה גמלונית מאד, ומאשים אחרים. הבעיה היא שכבר ממש התנתקתי מהסביבה שלי והבטחון שלי ביכולת להתמודד עם החיים נמוך מאד...אנשים לא מבינים אותי כי אני תמיד מכונס בעצמי. כל הזמן אני נכנס ללחץ כשיש משהו שדורש ממני ריכוז מלא, בלי חלומות. אני מהר מאד חוזר לשקוע בעצמי איכשהו...לברוח, להתנתק, לאבד. גם העצות שתתנו לי יהפכו בסופו של דבר לרכיב דמיוני שאני "אדלג" עליו...אני תוהה אם יש לי סכיזופרניה. מה אתם מציעים, איך אצליח באמת להעיר את עצמי לחיים האמיתיים ולא לשקוע בסיפורים ודמיונות? אני מפסיד המון הזדמנויות ככה, מסתבך ורק נלחץ מזה אבל לא עושה שום דבר. תודה על העזרה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות