היי, טוב אז ככה אנסה לעשות את זה כמה שיותר קצר. יש לי חבר כבר שנתיים וחצי...אנחנו לא גרים יחד (אני סטודנטית ומחכה לסיים את הלימודים כדי לעבוד ולעבור איתו לדירה מחוץ לבית ההורים) אבל בסופש"ים ימי שישי וכו' זה הזמן שלנו יחד, ישנים יחד. אני כרגע בתקופת מבחנים וחבר שלי נסע לחו"ל עם חברים שלו (הוא שאל אותי אם אני רוצה לבוא אבל אתם יודעים..זו תקופת מבחנים זה סוג של שאלה רטורית..) וסבבה אני מאוד מפרגנת ולא אחת שמגבילה. כמובן שגם ככה בתקופת מבחנים אנחנו נאלצים להתראות פחות. עכשיו הוא חזר מח"ול וחשבתי שבסופ"ש נוכל להיות יחד..אבל שוב הוא לא יכול כי הוא נוסע לטיול עם חברים שלו לסופש (יום שישי). ופה קצת התחלתי להתחמם. לי יש עוד מבחנים אז אני לא יכולה לבוא איתו או להתראות איתו הרבה..אז חשבתי שלפחות בסופשים האלה נהיה יחד. הוא חזר מחו"ל אחרי שכשבוע לא התראינו וחשבתי שלא נורא נהיה ביחד אחר"כ אבל הנה הוא שוב נוסע בסופש הזה לטיול. חשבתי שהוא יוותר על הטיול (קיימפינג של שישי שבת) ויהיה איתי. הרי הוא גם ככה רק נסע לחו"ל. ובגלל שלי יש מבחנים כולל מבחן באותו סופ"ש ולא אוכל להתראות איתו יוצא שאנחנו לא מתראים ממש הרבה זמן. (נפגשנו רק פעם אחת כשהוא חזר וזהו). אני מרגישה נורא פגועה שאין לו בעיה לא לראות אותי כל כך הרבה זמן ומעדיף לצאת עם החברים לקיימפינג במקום. עכשיו השאלה שלי היא האם אני מגזימה? כי אני מודעת שיש לי נטייה לפעמים להיות קנאית. למרות שבאמת אני חושבת שיכל לוותר ולהיות איתי הסופ"ש אחרי שממילא רק חזר מחו"ל. האם אני עושה סצינה או שזה מוצדק?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות