שלום רב, אני כבר מתמודד עם דיכאון וחרדה מרבית החיים שלי בשל סיבות שמקורן סביבתית וגם תורשתית (גנטית). אני נעזר בסל שיקום ותמיכה פסיכולוגית, תרופתית וכספית. כבר חצי שנה שאני עובד בשוק החופשי לאחר תקופת משבר של דיכאון, וסך הכל אני מתקדם ועובד עם עצמי רגשית באופן רציני, כי אני רוצה להתקדם ולהיות אדם יותר שמח וחזק בחיים. היום לא הלכתי לעבודה והודעתי לאחמ"ש שעה וחצי - שעה לפניי העבודה שאני חולה בגלל שהרגשתי ירידה במצב רוח ופשוט עייפות מנטלית ופיזית (לא כתבתי את החלק הרגשי, כתבתי רק שאני לא מרגיש טוב), הוא קיבל את זה. דבר זה קורה לי כל כמה חודשים/שבועות ואני פשוט לומד לקבל את זה כי זה ההתמודדות שלי ולפעמים יש רגעים של ירידות במצב רוח. הדבר שכן מפריע לי זה שאני מרגיש אשמה והרגשה שאני מרמה את מקום העבודה שלי, אפילו יותר מכל אני מרגיש אכזבה מעצמי שבאותו יום יחיד אני מוותר לעצמי ונותן לעצמי להיות בבית עם הרגשות שלי... האם אני אמור להרגיש אשם ומאוכזב? האם יש דרך או גישה שהייתם ממליצים לי להתייחס לסיטואציה כזו שאין לי כוחות נפשיים באותו יום ללכת לעבודה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025