כן
חוץ מזה שאני מת לעשן סיגריה ואני מנסה להפסיק כבר שלוש שנים, הגעתי למצב ניטראלי שלא כזה משנה לי אם אני חיי או לא כי אני מרגיש שבתוך ציר הזמן שניי הצדדים לוחצים עליי גם העבר וגם העתיד וכול מה שנישאר לי זה להימחץ בינהם, בודד , שונה , בעולם של פנטזיות ריאליסטיות שאף אחד לא ירצה לשתף איתי, אני מרגיש שאם אני לא אקבל הכול עכשיו כל שאר הדרך לא תיהיה שווה, בכול מקרה אני אוהב את עצמי ואני מקווה שאני אחיה גם לאחר המוות כי אם לא זה היה סתם חצי כיף לא מובן עם מוות בסוף.
תמיד רציתי אח או קרוב משפחה או אפילו חבר או בת זוג או אבא או מישהו שישים אותי מעל הכול כמו שאני הייתי עושה שיהיה לי לתמיכה כמו שאני הייתי תומך שיהיה שם הכי נאמן שיבין בדיוק כמוני שהחיים לא שווים לבד ולבד עם "כולם" מרגיש כמו לשחק בסרט למזלי אני אוהב סרטים אבל החיים הם לא סרט אני מבדיל מה אמיתי ומה רק משחק ולמרות שאני נהנה מהמשחק אני יודע שהוא לא אמיתי ושאני בעצם חיי בסרט לבד עם מלא שחקנים והמפיק לא בא פעם אחת להגיד קאט, מחכה , מאשים את עצמי , אחרים, אוליי הם טועים אולי זה אני אבל אז אני מבין שהמרחק בין כולם, אני יצרתי מציפיות שדמיינתי ועכשיו אני מבודד מכול אחד שרוצה לגשת ולגעת , אבל להיכנס הוא לא יוכל בגלל שאני מאמין שהוא לא קיים ובשבילי הוא רק עוד שחקן.
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025