בשנה האחרונה אני מאוד מתוסכלת, ומרגישה שיש לי הרבה פעמים ירידות מצב רוח וזה פוגע בעיקר בי, אבל גם קצת בסביבה שלי. אין להם באמת סיבה ממשית, זה פשוט שאני פשוט מרגישה שהדברים בחיים שלי לא מתקדמים, כל הזמן קורה אותו דבר, ולא קורה שום דבר מסעיר. עכשיו כשסיימתי תואר ראשון, התחושה הזאת רק מתחזקת.
אני עובדת בחצי משרה (עוד מהתקופה שהייתי סטודנטית) עד טיסה מתוכננת ואני לא יכולה להוסיף עוד שעות למשרה מלאה, אז יוצא שיש לי הרבה זמן פנוי ואני מרגישה שאני לא ממלאת אותו בדברים שיקדמו אותי. כל היום אני רק יושבת על מסכים ולא מצליחה לקדם את עצמי וזה מתסכל אותי. הרבה פעמים אני מחכה רק שהסופש יעבור כדי שאוכל לחזור לשגרה של יום חול.
הייתי רוצה לפתח איזה תחביב, אבל תחביבים עולים כסף שאין לי או שאין מי שיבוא איתי, ויש דברים שניסיתי אבל פשוט לא מדרבן אותי להמשיך בהם כי אני משתעממת נורא בקלות. מה גם שאני פחדנית ופוחדת מסביבה לא מוכרת או לנסות דברים חדשים, לפעמים עד כדי החלטה שאני "משתפנת" ברגע האחרון.
אני לא רוצה שהחיים שלי יהיו שעמום אחד גדול, אלא לנצל כל רגע כי אי אפשר לדעת מה יקרה בעתיד הקרוב או הרחוק. אבל באמת שאני כבר לא יודעת מה לעשות.
אני כבר מיואשת ולא יודעת מה לעשות - נמאס לי מהשעמום האינסופי הזה ומהחרדות שמשתקות אותי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות