אני נמצאת בזוגיות כמעט ארבע שנים, בן זוגי למד איתי בחטיבה ובתיכון ומתחילת הקשר תמיד היינו נפגשים המון, זה התחיל מפעמיים בשבוע מהבוקר עד הערב, וכולם אמרו לנו שזה מוגזם וימאס לנו מהר, ועבר לכל יום בשבוע כמעט ולפעמים עם שינה ועבר המון זמן מאז שהכרתי אותו ולא נמאס לנו בכלל.
הכל היה טוב עד שהוא התגייס.
ממערכת יחסים של לפעמים שבועיים ביחד עם לישון אחד אצל השני פתאום לפגוש אותו פעם בשבוע\שבועיים זה די מטורף.
שבוע ראשון עבר לי מהר אבל עבר כבר ארבע שבועות ואני פשוט לא מסוגלת יותר!
אני לא רוצה שישפטו אותי אבל אני רושמת מה שאני באמת מרגישה עכשיו.
קשה לי שיש לי רק יומיים איתו בשבוע\שבועיים ושגם בימים האלה הוא צריך להיות עם משפחה וחברים וזה קשה!!
אני לא מכירה את עצמי ככה, גם שהייתי בחול לחודש וחצי עבר לי סבבה,כי טיילתי במקומות ולא ישבתי ורק חיכתי ליומיים האלה.
אני ממש ישמח לשמוע מבנות\בנים במצב שלי מה הם מרגישים ואיך להתמודד.
כמובן שאני יוצאת מלא עם חברות עובדת מתאמנת ולא נשארת בבית אבל זה פשוט קשה ואני מרגישה שאני נהיית תלותית ביומים האלה שזה מחרפן אותי!
איך שהוא מגיע אני רואה שלפעמים אני משגעת אותו ומתרגשת יותר מדי וקשה לי לשלוט בעצמי.
גם יש לו חברים ממש טובים שלא התגייסו שמזמינים אותו מלא והוא לא הולך בגללי(פעם כי הוא רוצה להיות איתי ופעם כי קבענו משהו)
אמרתי לו ששבוע הבא לא ניפגש ככה אני לא יחכה ליומיים האלה והוא יבלה עם משפחה\חברים אבל הוא ממש ממש התעצבן.(אני לא רוצה להיות יום אחד כן ואחד לא כי אז שוב אני יחכה ליום הזה ויהיה לי קשה לשחרר)
עצות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות