אני כשאני עם החברים אני אף פעם לא מצליח להיות חלק אקטיבי בישיבה.
כל מה שאני עושה זה לשתוק.
אני מרגיש שאין לי מה להגיד. אני מרגיש מיותר.
אני שותק, נדיר שאני מצליח למצוא משהו להגיד. אני סך הכל צוחק מהדברים שנאמרים. הנוכחות שלי לא מורגשת. אני כמו רוח רפאים. כל החברים שלי מספרים חוויות ודברים מצחיקים ואני - כלום. גם כל החוויות שהם מספרים על השטויות שהם עשו נשמעים לי כמו סרט מדע בדיוני מבחינתי. וזה כי כל מקום שאני נמצא בו אני מן הסתם לא חווה את החוויה ואת האנשים, כי אני לא מדבר, אלא מעופף בסיטואציה שקורית.
וזה לא משנה באיזה מקום אני, ועם מי אני - החוסר נוכחות שלי, והחוסר יכולת שלי להתבטא ולהוביל דיבור משל עצמי ולהביע את עצמי ואת הרצונות שלי, זה עם כל קבוצת אנשים שהיא. אפילו בקבוצות בוואטסאפ אני בקושי מדבר.
מה יהיה איתי? אני מפחד שאני לא אצליח להשיג כלום בחיים שלי בגלל הבעיית תקשורת הזאת שיש לי.. אני מפחד שאני לא אחווה שום דבר בחיים, אני מפחד להרגיש ריקנות. אני מפחד שאני אפספס את עצמי ואת החיים שלי. אני רוצה להרגיש שאני חלק ממשי מתוך הסיטואציה ולא כמו זבוב בחדר. ושאני מצליח להפגין את הקיום שלי בנוכחותם של אחרים.
חשבתי ללכת לפסיכולוג אבל אמרתי לעצמי - איך הוא יעזור לי..? הוא הרי צריך לשבת לידי כשאני עם אנשים, ולזרוק לי רעיונות להוציא מהפה ועוד גם לדרבן אותי לבטא אותם..
מה אני עושה עם בעיה כזאת?
תודה לעוזרים :)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות