היי לכולם, האמת, התלבטתי המון באיזה מדור לכתוב את שעל לבי,
והבנתי שאני באמת צריכה להבין איך להתמודד עם הסיטואציה אליה נקלעתי.
אז ככה, אתמול גיליתי וזה נפל עלי כרעם ביום בהיר.
האקס שלי, אהבת חי, האחד שכל חיי חלמתי עליו שיהיה שלי, שישוב לחיי, מתחתן.
לא אחרי שנה, לא אחרי שנתיים, אחרי כחצי שנה מאז שניפרדנו סופית.
יצאנו יחד 3 שנים. שלוש שנים שהיו לי מאוד קשות מלאות במועקות ובחוסר ביטחון,
בכי, וכאב לב.
כיוון שהוא הסתיר אותי שנתיים וחצי מהמשפחה שלו.
לא בגלל שהוא עורך דין- ואני הייתי תלמידת בית ספר.
ולא כי אני לא עשירה כמוהו.
או ''יפה'' כמוהו לצורך העניין. ואת זה אני כותבת ככה לא כי אני לא יפה בעיני, או לא מטופחת, אלא כי כל הסיטואציה גרמה לי להרגיש ככה.
אלא רק בגלל שאני לא באה מאותה העדה שלו ! בעדה שלו רגילים להתחתן רק עם בני העדה . ואני לצערי או לשמחתי, לא בחרתי למי להוולד.
כעבור שנתיים וחצי הוא הבין שאולי אני משהו ששווה להלחם עליו והכניס אותי אליו הביתה לראשונה, כל התקוות שהיו לי והתפילות, הסתברו לשווא.
כיוון שלא משנה מה, הם לעולם לא יקבלו אותי. והוא? הוא לא חשב להלחם,
הוא ניתק ממני קשר כבר שבוע אחרי, ונעלם כאילו האדמה בלעה אותו.
ואתמול? אתמול גיליתי שהוא מתחתן, עם בחורה מהעדה שלו, מלומדת כמוהו, שעונה לדרישות שלהם.
אין מילים בפי כדי לתאר את עגמת הנפש, העצב, הכאב, הפיספוס, וההשפלה שהרגשתי באותו הרגע.
לדעת שהם פסלו אותי, ועל סמך מה? שאמרו לי ''לא'' מבלי לתת צאנס קטן. מה, היא יותר טובה ממני? האם אותה הוא אוהב? חצי שנה בהם נתתי כמה צעדים, כבר רצת מרתון. איך להמשיך מכאן?
אני מנסה להתעודד, באמת. במשפחה החמה ,בעבודה טובה, בחלומות שיש לי, בספר טוב או ריצה קלה. האבן עדיין ישנה. והיא כבדה לי בלב.
אני באמת רוצה שיהיה לו טוב כי הוא בחור טוב, הוא נשמה טובה אבל מה איתי? לי לא מגיע קצת טוב?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות