תמיד הייתי מכוונת זוגיות, מגיל מאוד צעיר ותמיד חשבתי רק על זוגיות כשהכרתי בחורים.
אף פעם לא חשבתי שאני צריכה להנות קצת, לכן לא היו לי סטוצים.
עכשיו שנפרדתי ובלב מאוד שלם, פתאום בא לי מאוד לחוות קצת.
אני לא אומרת שבא לי עכשיו לעשות סקס כל היום, אבל אני כאילו בגישה קצת אחרת - אעשה סקס רק עם מישהו שאני מאוווד נמשכת אליו ובד"כ זה גם מגיע עם אופי, אבל אם אוהב את האופי, אז אולי ארצה רק מעבר והכל נהיה מאוד מבלבל.
אני כאילו מרגישה שאני לא יודעת בדיוק מה אני רוצה,
אבל אני מפחדת שאם פתאום אכיר את הבחור הנכון אפספס אותו מרוב שטויות שרצות לי במוח.
איך להתגבר על זה?
אני לא רוצה לבזבז זמן רב על סטוצים או קשרים לא עמוקים, מצד שני כן בא לי את ההתרגשות והמשיכה שבאה עם זה. וגם רוצה אולי להכיר בחור רציני, אבל רק אם זה יקרה באופן טבעי ולבד... לא רוצה לצאת למיליון דייטים בשביל להיכנס לזוגיות, כאילו שזה יקרה רק אם זה יקרה.
זה מוזר שאני חושבת ככה? ואיך גברים רואים את זה אם אני אומרת להם שיצאתי מקשר לפני חודשיים ואני לא פוסלת זוגיות, אבל שמראש אני לא מכוונת לשם?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025