יש לי ידיד שהוא מהמשפחה של חבר של אימא שלי שבא אלינו הביתה פעם בשבוע.
הכרתי אותו בתקופת הצבא והייתי מדברת איתו שעות בפלאפון(למרות שלא היה התחייבות משום צד)אני בת 23 והוא בן 25 והכרתי אותו שאני הייתי חיילת והוא רק השתחרר. הוא פגע בי שיצא עם בחורה באותו זמן שדיברנו ונעלם תקופה ושוב למרות שהוא לא היה חייב לי כלום(חשוב לי לציין שמאז לא הייתה לו שום חברה והוא לקח את הפגיעה שלי מאוד קשה כי הוא יודע שאני בתולה ולא היה לי בן זוג אף פעם)
לאחרונה כמה שנים אחרי הוא התחיל לחדש את הביקורים בבית שלי,לא במיוחד בשבילי רק בשביל להגיד שלום. אני מרגישה שיש לנו משיכה אחד לשני,המבטים והצחוק וגם האנשים שסביבנו מרגישים את ההבדל.
בשיחה הגלויה האחרונה שלנו כששאלתי אותו מה עם החיים האישיים שלו (כי אני לא מסוגלת לחשוף את הרגשות שלי)הוא ענה שכרגע אין לו זמן לעצמו כי הוא בדיוק פתח עסק וחוזר בשעות לא שעות,והוא מאמין שעוד מעט שהעסק טיפה יעלה יהיה לו זמן לעצמו,לחברה שיוכל לתת לה 100% מעצמו כמו שצריך. וכך גם אני הסכמתי איתו בשיחה כי כרגע אני סטודנטית וגם לי אין הכי הרבה זמן. ולאחר מכן שאל אותי עוד כמה זמן נשאר לי לסיום התואר.
האם לדעתכם אני צריכה לחכות שהוא יהיה מוכן או שאני צריכה לקחת את השיחה כסירוב?
זה מוציא אותי מדעתי,כי בארוחות משפחתיות הוא נותן לי יחס מיוחד ודואג לי ובשיחות על אישה שהוא מחפש לחיים הוא מתאר אותי כל פעם.
אני באמת נמשכת אליו ואוהבת את האופי שלו. הוא מאוד התבגר מאז הצבא והרבה יותר מיושב ויודע מה הוא מחפש.
האם עליי להפסיק להכניס לעצמי תקוות שווא?זה באמת יפגע בי אפילו יותר אם זה חד צדדי והכל בראש שלי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות