חזרתי לפני כמה ימים ממילואים, וחזרתי מדוכדך ושקוע במחשבות.
כשהגעתי למילואים נפגשתי עם כל החבר'ה מפעם, מהשירות.
וכולם מספרים שמאז השחרור הם עושים בלאגן, ודרום אמריקה, וסמים, וירוק, וחום, ואלכוהול, ומסיבות, ונרגילות, וזיונים, וזונות, ושרמוטות, ובאנגים ומסטולים, ואטרף.
יאו, כמה אני רחוק מכל החרא הזה, כמה זה מעניין לי תתחת כל השגעון הזה.
כמה לא מעניין אותי "להדלק" ולהתמסטל למוות.
אני הכי סאחי שיש.
ובכלל, עצם העובדה שהמציאו מילת "גנאי" בשביל זה - סאחי, כלכך גורמת לי להתאכזב יותר מהעולם.
כמה רדידות, כמה כשלון, כמה כלום, כמה אפס.
למה זה כל מה שמעניין את כולם? למה צריך סטלה בשביל להנות? למה צריך לשאוף צמחים לריאות בשביל להיות גבר? למה זה העולם שאני חי בו?
אין לי קשר לטירוף הזה, זה לא מעניין אותי, זה מעניין את כל השאר.
אני מרגיש לא קשור לפלנטה הזאת.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025