אז ככה...
אני ניתאי בן 33, אני יוצא עוד מעט חודשיים עם בחורה מדהימה בת 32.
כבר בדייט הראשון היא אמרה לי שהשאיפה שלה היא להתחתן בקרוב ולהיות אמא, זה לא היה נראה לי מוזר מידי כי יש לי ניסיון עם בנות בגילאים כאלה ומכיר את המחשבה.
העניין הוא שלפעמים נראה לי שהיא מגזימה, היא כבר מדברת על זה שהיא רוצה תוך שנה להתחתן,ושהיא לא רוצה להיות אמא בגיל מבוגר.
אמרתי לה באחת ההזדמניות שהיא צריכה להיות אישה של מישהו לא פחות מאמא והיא אמרה שזה לא סותר ושהיא רוצה להקים משפחה עם בעל שהיא אוהבת וכו..ואם היא הייתה רוצה היא הייתה יכולה להיות נשואה ממזמן.
יש לציין שבעניין הזה לפחות היא צודקת, מדובר בבחורה משכילה מאוד,דוקטורנטית, מרצה באונברסיטה ובחורה יפייפיה שפשוט מסובבת את הראש לכל מי שרואה אותה. אין לי ספק שהבחירה לא להתחתן עד עכשיו הייתה שלה כי מחזרים לא חסר לה.
לאחרונה אנחנו מדברים על לגור ביחד{היא תעבור לדירה בבעלותי} בגדול גם אני לא ילד, וכן אין לי בעיה עקרונית למישהי נישואין שנה אחרי שמכירים אבל אני מרגיש לפעמים שהיא אובר לחוצה..ולי זה לא מתאים.
אתמול אמרתי לה שלא משנה מה יקרה עד שלא נגור יחד לפחות שנה לא תהיה שום הצעה והיא אמרה שזה לא לעניין שאני קובע החלטות כאלה ושאם טוב אז למה לחכות?
יש לציין שאנחנו באמת שרופים אחד על השנייה ומסתדרים כרגע מצויין.
קצת מלחיץ אותי העניין הזה..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות