מאז ומתמיד הרגשתי לא שייכת.
גדלתי בבית חילוני-מסורתי ולמדתי באולפנה, ודאגתי להסתיר את הזהות שלי מכולם.
בצבא, חטפתי הלם תרבות. אין לי דרך אחרת לתאר את החוויה.
אני כל הזמן מרגישה לא שייכת, לא פה ולא שם.
אני נגעלת מהדרך שבה אנשים מתייחסים אחד לשני, במיוחד בנות. מתנהגות כאילו הן החברות הכי טובות וברגע שאחת יוצאת מהחדר כולן מתחילות לרכל עליה, להגיד שהיא נראית כמו כלב. אני לא רוצה לקחת חלק בזה, זה באמת מעציב אותי שאנשים מתנהגים ככה.
פשוט מרגיש לי שככל שאני מתבגרת אני קולטת כמה רוע יש בעולם, כמה צביעות. ואז אני שואלת את עצמי אם אני רגישה מידי, אולי זה למה זה צורם לי, ואני לא מסוגלת לשתף פעולה עם זה. אני מעדיפה לקבור את הראש בחול, אבל אני מרגישה כל כך בודדה לפעמים כשאני במצבים האלה. כולם מתעסקים בשטויות.. למה הכל רדוד כל כך? יש אנשים עם עומק בעולם הזה?
זה בעיקר בשביל לפרוק את התחושות שלי כי אני מרגישה שאף אחד לא באמת מבין את מה שעובר עלי..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025