אני בהתחלה בכלל כיוונתי לסטוץ, כי אהבתי את איך שהוא נראה וגם לא חשבתי שיש טעם בלצאת עם בחור שצעיר ממני, בקטע של - מה יש לו להציע לי? ואז ראיתי, שהוא בכלל לא מנסה לכוון לשם, הוא באמת מנסה להכיר אותי והוא אפילו לא נישק אותי בדייטים הראשונים, כי יש לו קטע של ביישנות.
עד שאני נישקתי אותו :) ואני לא אסרטיבית במיוחד עם בחורים.
מבחינת מקום בחיים - אנחנו די דומים, שנינו עובדים בעבודות רציניות ומסודרות, גרים מחוץ להורים, ניידים, אקדמאים.
דיברנו קצת על זוגיות. הוא אמר שהוא לא מחפש סטוצים.
אני אמרתי שאני רוצה זוגיות, אבל אני לא לחוצה על חתונה וילדים כרגע.
ברור שאני רוצה את הדברים האלה, אבל אני לא מאלה שאומרות לעצמן "בגיל 30 אני חייבת להיות נשואה + ילד". אני באמת מאמינה שהדברים האלה יקרו כשהזמן שלהם יגיע. ואני כן חושבת אפילו, שגם אם נגיד זה ילך למקום רציני, זה כן יכול ריאלי - כי מה, גבר יכול להתמסד בבגיל 26-28 ואני אהיה אז כבר בת 31-33, זה לא נורא.
השאלה אם אני רוצה את זה.
ההתלבטות היחידה שלי לגביו, אם הוא מספיק מאתגר אותי.
אני בטוחה שלו יותר כיף להיות איתי מלהיות עם בנות גילו, כי אני בוגרת יותר, לא משחקת משחקים, ומאתגרת אותו בהרבה מובנים.
לשנינו זו הפעם הראשונה לצאת עם פער כזה...
אבל הוא, הוא עדיין צעיר. אין לו מספיק נסיון בזוגיות, הוא גם יותר טיפוס מובל ממוביל, ובסופו של דבר - עם כמה שזה כיף לי פתאום להיות זאת ש"יותר" (יותר מובילה, יותר מנוסה, יותר בוגרת), אני עדיין מעדיפה בתוך תוכי להיות עם בחור מוביל ומנוסה יותר, אפילו אבהי קצת, מה שנקרא.
מצד שני, הנאיביות שלו קצת קוסמת לי קצת, ויש בינינו חיבור ממש נחמד.
לתת לזה הזדמנות או שאני מבזבזת את זמני?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025