ממש לא
היי,קוראים לי חגית ואני תיכף בת 18.היה לי חבר כמעט שלוש שנים הוא קטן ממני בשנה ומאז שנפרדנו אני לא מצליחה להשתחרר ממנו.זה נמשך כבר תקופה ארוכה ואני רוצה שזה ייפסק כבר!אני כל הזמן חוזרת לדבר איתו ומשפילה את עצמי בפניו והוא מזלזל בי המון.כי הוא רואה שאני כל הזמן חוזרת.נראה כאילו הוא נהנה מזה לראות אותי ככה נואשת.הסיפור שלנו ממש מורכב.אני מרגישה שאני יותר נמשכת אליו מאשר אוהבת אותו אני פשוט רגילה אליו ולא יודעת איך לעצור את זה.הוא הבהיר לי מספר פעמים שהוא אוהב אותי אבל לא יכול להיות איתי כאילו בגלל כל מה שעברנו הוא מרגיש שקשה לו להיות איתי.וכל פעם כשאנחנו חוזרים אנחנו שוכבים ואני לוקחת את זה למקום מאוד אישי וחושבת שאולי משהו ישתנה אחרי זה אבל להיפך הוא רק יותר מתרחק ואני מרגישה סוג של ניצול.אני לא יודעת כבר מה לעשות הוא לומד איתי באותו בית ספר ואני בכל יום שעובר מתאפקת לא לגשת אליו ולדבר איתו עלינו.אני אפילו לא יוצאת מהכיתה כדי לא להיתקל בו אבל עדיין אני מרגישה על הפנים כשאני עוברת לידו ורואה איתו בנות אחרות.והוא כאילו משחק איתי כשאני עוברת אז הוא בכוונה מדבר עם אחרות ויושב איתן.כל הקשר הזה שינה אותח המון הייתי ילדה קשה עם ביטחון עצמי בשמיים ובכל פעם שהלכתי אליו הרגשתי פחות ופחות שווה.הוא עושה לי ממש רע והלוואי והייתי יודעת איך לעמוד בזה ולא לגשת אליו.העניין הוא שאני זאת שהולכת אליו לא הוא אליי וכשאני באה הוא לא יכול להגיד לי לא אז אנחנו מתנשקים ושוכבים ואני יום אחרי לא מרוכזת בשיט ומבולבלת לגמרי.כאילו כבר התרגלתי למקום הרע הזה וזה שהוא לא מעוניין רק יותר גורם לי להתעקש על זה.למה זה ככה?מה הבעיה בי?
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025