שלום, אני בן 22, גר לבדי בדירה, אני כבר קרוב לשנה עובד בתור מפנה ומנקה בבית קפה, אני נמצא בסל שיקום ומקבל תמיכה מאנשי מקצוע דרך עמותה וביטוח לאומי, אני עברתי הרבה משברים וטראומות בחיים ובעקבות זאת אני מקבל עזרה ותמיכה נפשית (סיפור משפחתי מאוד מורכב שלא אפרט יותר מדיי). אני הודעתי לבוס שלי לא מזמן שאני מתכנן לעזוב, בסופו של דבר הגעתי איתו להסכם שעד שאמצע עבודה אחרת אני אשאר בעבודה הנוכחית, הוא באמת מעסיק יוצא מן הכלל והוא אחת הסיבות העיקריות שאני קם כל בוקר לעבודה. בו זמנית אני רוצה שינוי אבל אני גם מפחד ממנו, אני לא בטוח שאני מוכן להחליף עבודה ומעבר לכל אני לא רואה את עצמי מוצא משהו שאני יאהב לעסוק בו כקריירה אמיתית לעתיד. המחשבות על הקריירה והחוסר מוצא שלי בה מלחיץ ומעלה הרבה שאלות וחרדות כלליות. אשמח לשמוע את עצתכם. האם כדאי לקחת את הכל ב"איזי" ולתת לזמן לעשות את שלו? האם כדאי לי לדחוף את עצמי ולהחליף עבודה ואולי למצוא משהו ללמוד? כל עצה תתקבל בברכה
בתודה רבה,
אנונימי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות