שלום לכולם (:
כבר כמה שנים שאני לא אוהבת את הצורה של האף שלי- יש לי אף עם גבנון ודי גדול (גם החברות שלי ואמא שלי מסכימות איתי שאני יכולה קצת לשפץ אותו). חוץ מזה אני די שלמה עם עצמי ולכן עכשיו אחרי שהשתחררתי ויש לי כסף חשבתי סוף סוף להפגש עם מנתח פלסטי ולעשות את הצעד הזה...
הפגישה הייתה נוראית, הוא אמר לי שלדעתו אני לא צריכה לגעת באף וכשהסברתי לו מה מפריע לי הוא אמר לי שאני צריכה "ללכת לראות פסיכולוג" או לבוא לשם עם אמא שלי..
זה לא שאני שונאת את עצמי, אני לא רוצה לנתח את כל הפרצוף ולצאת אדם שונה- רק טיפה לישר את האף! (ושוב- חברות שלי ואפילו אמא שלי מסכימות איתי! אז אין סיכוי שזה רק בדימיון שלי!)
אני כבר משוחררת, אחרי גיל 20, יש לי את הכסף ואת הרצון.. אז למה כשאני באה לקבל ייעוץ אני צריכה לשמוע ממנו שאני ילדותית שצריכה את אמא או שאני צריכה לראות גורם מקצועי בקשר לבריאות הנפש שלי?
זה ניתוח שהרבה בנות, ואפילו בנות 16 שיותר קטנות ממני עושות. לדעתכם זה ממקומו לדבר אליי ככה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות